תוכניות מניעה של המרכז

מניעת התמכרויות

על פי סקירה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), תכניות המקדמות את הבריאות הנפשית ואת הרווחה האישית של מתבגרים הן בעלות הפוטנציאל הרב ביותר בהפחתת השכיחות של התמכרויות. בנוסף מרבית תכניות ההתערבות הקיימות בבתי הספר כיום ממוקדות בהתמכרויות ה”מסורתיות” – הפחתת צריכה של טבק, אלכוהול וחומרים ממכרים אחרים, וקיים מחסור ברור בהתערבויות הפונות להתמכרויות ה”חדשות” יחסית כמו הימורים, משחקי מחשב ועוד…

מחקרים מעידים כי לתכניות המקדמות את הבריאות הנפשית והרווחה הנפשית של חברי הקהילה פוטנציאל גדול ביותר לצמצום ומניעה של התמכרויות לסוגיהן השונים. תכניות אלו אינן מתמקדות בהתמכרות כבעיה של הפרט בלבד, אלא רואות בהתמכרות תוצר של שבר במערכות היחסים של האדם, עם משפחתו וחברי הקהילה שלו. תכניות מסוג זה פועלות תוך כדי שילוב כוחות חיוביים בקהילה, ושמות למטרה לחולל שינוי מ”תרבות של התמכרות” ל”תרבות קהילתית של בריאות נפשית”. 

ברמה המניעתית, תכניות קהילתיות אינן מתמקדות בבידוד ו”תיקון” של אנשים הסובלים מהתמכרות; למעשה, הן מתרכזות בחיבורם של אנשים הסובלים מהתמכרות לקהילה באופן חיובי, תוך הבניית חוסן נפשי, תמיכה חברתית, תעסוקתית, לימודית, וטיפולית מצד גורמים בקהילה, וכן הבניית גורמי הגנה נוספים המהווים חיץ בפני התנהגויות התמכרות.

פעילויות המרכז בתחום מניעת התמכרויות:

תכנית מניעת התמכרויות בבתי-ספר

פיתחנו תכנית למניעת התמכרויות לתלמידים בבתי ספר על יסודיים, המתרגמת ידע תאורטי ומחקר עדכני להתערבות מניעתית. התכנית פותחה על ידי צוות מקצועי של חוקרים, פסיכולוגים ומומחים בתחומי ההתמכרויות מטעם המרכז הישראלי להתמכרויות, ומרכז מיטיב הפועל במסגרת אוניברסיטת רייכמן. עד כה סייעה התכנית ליותר מ-4,000 מורים ולכ-300 אלף ילדים ומתבגרים במערכת החינוך הישראלית, והזרוע נטויה. 

כיצד פועלת התכנית?

התכנית למניעת התמכרויות מתפרסת על פני חמש שנים. בשלב הראשון קהל היעד הוא תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים, והמטרה היא למתן גורמי סיכון ולחזק גורמי עמידות למניעת התמכרויות. תכנית המניעה כוללת שתי תכניות מקיפות ומקבילות, אחת עבור אנשי חינוך והשנייה עבור תלמידיהם. 

התכניות עוסקות במגוון נרחב של התמכרויות בקרב מתבגרים (סמים, אלכוהול, טבק, אכילה, הימורים, אינטרנט, קניות, משחקי מחשב, צפייה בפורנוגרפיה), תוך קידום כישורים חברתיים ורגשיים בסיסיים, חיזוק מערכות יחסים עם קבוצת השווים, ויסות עצמי, יכולות התמודדות, תקשורת בין-אישית, בחירות חיים חיוביות, ומיומנויות התמודדות עם לחץ חברתי סביב שימוש בחומרים והתמכרויות התנהגותיות. כמו כן, התכנית מתמקדת בפיתוח תחושת משמעות ומעורבות, מטרות חיוביות בחיים וגורמים נוספים הקשורים לרווחה פסיכולוגית ולהתנהגות בריאה של מתבגרים.  

במסגרת התוכנית, מוכשרים הצוותים החינוכיים לנהל שיח מוטיבציוני סביב התמכרויות עם תלמידיהם, ומקבלים מערך של שיעורים וחומרי העשרה מתאימים. כך התלמידים מוכשרים לבחון את סוגיית ההתמכרות מנקודת מבט פיזיולוגית, פסיכולוגית, חברתית ורגשית, ולדון בה מפרספקטיבה של רווחה ובריאות נפשית, תוך הדגשת האחריות האישית של כל תלמיד. התוכנית כוללת חשיפה לרכיבים מרכזיים המקדמים משמעות, סיפוק, אושר ובריאות נפשית, מתוך שדה המחקר של הפסיכולוגיה החיובית, כאלטרנטיבה בריאה להתנהגויות סיכון והתמכרויות.

תוצאות התכנית עד כה:

לתכנית המניעה ניכרת השפעה מיטיבה על רווחתם הנפשית של משתתפי התוכנית. בקבוצת הביקורת, שלא השתתפה בתוכנית, ניכרה ירידה ניכרת במדדי רווחה נפשית, ככל הנראה בשל תקופת הקורונה והעדר מענים רגשיים מספקים ללחצי התקופה. לעומת זאת, בקרב משתתפי קבוצת ההתערבות נמצאו פחות סימפטומים פסיכולוגיים (ירידה מובהקת בדיכאון וחרדה, לעומת עלייה בקבוצת הביקורת). בקבוצת ההתערבות שביעות רצון מהחיים לא השתנתה לעומת ירידה שלה בקבוצת הביקורת. בנוסף, הכרת תודה ביחס לחיים עלתה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות לעומת שינוי לא מובהק בקבוצת הביקורת.

בקרב משתתפי תכנית המניעה הייתה ירידה משמעותית בעישון, שימוש באלכוהול, שימוש בקנביס והימורים, לעומת עלייה בהיבטים אלו בקבוצת הביקורת בקרב תלמידי כיתות העל יסודי. ניכרה הפחתה בשימוש יתר במסכים (מעל 3 שעות ביום בכל היבט) בקבוצת ההתערבות לעומת עלייה בהיבטים אלו בקרב קבוצת הביקורת. ממצאים אלו מעידים על כך שההתערבות הייתה יעילה הן בקידום רווחה נפשית והן במניעת תופעות של שימוש או שימוש לרעה בחומרים, הימורים ושימוש במסכים.

תכנית חוסן קהילתי לצמצום נזקי התמכרויות

התכנית “חוסן קהילתי” היא פרי יוזמתם של המרכז הישראלי להתמכרויות יחד עם הרשות לחיזוק וקידום קהילתי במשרד לביטחון פנים ומפעל הפיס.
התכנית מהווה התערבות מקיפה ברמה העירונית, למניעה וטיפול בהתמכרויות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים.
התכנית מסתמכת על מודלים קהילתיים מובילים בעולם, שהוכיחו יעילות במניעת התמכרויות.

כיום, מאמצי המניעה והטיפול הרווחים בעולם מתמקדים באוכלוסיית סיכון ומתאפיינים באוריינטציה תוך אישית המניחה כי שינוי של היבטים פיזיולוגיים, מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים אצל האדם עצמו, תפחית התמכרויות ותאפשר גמילה לאורך זמן.
עם זאת, מחקרים מהעשור האחרון טוענים כי גישה זו מוגבלת באפקטיביות שלה, לאור העובדה שלא הפחיתה את שיעורי ההתמכרות באופן משמעותי לאורך השנים, ומצביעים על הצורך בהתערבות מניעתית קהילתית רחבה לטיפול בבעיית ההתמכרויות.
ההנחה היא שהתמכרות היא תופעה תרבותית, חברתית וקהילתית, המתקיימת בתוך הקהילה ונדרשת להתערבות קהילתית כוללנית כדי למנוע התמכרויות ולטפל כהלכה באנשים הסובלים מהתמכרויות. 

איך תבוצע התכנית?

התכנית התלת שנתית תכלול גיבוש צוות היגוי עירוני רב תחומי, והכשרה של גורמי מפתח בעיר, בתוכם הורים, תלמידים, צוותי חינוך, רווחה, טיפול ובריאות, לצמצום ומניעה של התמכרויות לסוגיהן השונים ולקידום רווחה נפשית קהילתית.
מודל ההתערבות העירוני ילווה במדידה וישמש כבסיס להטמעת תכניות דומות בערים נוספות בעתיד.

שלושת עמודי התווך של התוכנית הינם:

פנייה למרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות

אנא מלאו את הפרטים הבאים ואנו נשוב אליכם במהירות האפשרית
*אין למלא פרטים של אדם אחר ללא הסכמתו וידיעתו 
לתשומת ליבכם – זמן ההמתנה לכניסה לטיפול במרפאה הוא למעלה מ-6 חודשים

פרטים אישיים
גורם מבטח:
במידה והטופס מוגש עבור אדם אחר:

התחברות לאתר

דילוג לתוכן