התמכרות היא הפרעה רפואית בעלת השלכות רבות, שעלולה לגרום נזקים רבים. ועדיין, רבים מתקשים לפנות לטיפול מסיבות שונות: קושי להודות שצריך עזרה, רגשות סותרים לגבי הפסקת השימוש/ההתנהגות הממכרת, חשש מסטיגמה, יכולת כלכלית ועוד.
אחרי שפונים לטיפול, חשוב מאוד להיות מחוייב להצלחת התהליך, למרות הקושי. שני העקרונות שמעודדים זאת הם הגברת מוטיבציה- להבין מה המוטיבציה של המתמודד.ת עם התמכרות לעשות זאת, והגברת הביטחון ביכולת לבצע את השינוי הדרוש. מחקרים מראים כי גילוי כבוד ואמפתיה מצד המטפל וקביעת מטרות הטיפול בצורה משותפת הם עקרונות מפתח להצלחת הטיפול.
לרוב, הטיפול בהתמכרות כולל שני חלקים:
- גמילה, כלומר הפסקה מוחלטת של השימוש בחומר או של ההתנהגות הממכרת
- מניעת הישנות של השימוש בחומר או של ההתנהגות הממכרת
עם זאת, לעתים קרובות לא ניתן להגיע להפסקה מוחלטת של השימוש בחומר ממכר או ההתנהגות הממכרת. גם במקרים כאלה קיימים טיפולים יעילים רבים, שמטרתם למזער את הנזקים הכרוכים בהתמכרות כגון: צמצום השימוש בחומר או ההתנהגות הממכרת, צמצום מצבי סיכון בהם אדם נתון תחת השפעת החומר ועוד. זוהי עבודה תהליכית שמאפשרת למטופל איכות חיים טובה יותר בהדרגתיות, ומתוך ההצלחה הוא יכול לבחור לעצמו להתחייב לעוד הישגים- כפי יכולתו.
מהן ההפרעות הנלוות הנפוצות ואיך ניתן לטפל בהן?
אנשים שסובלים מהתמכרות לוקים לעתים קרובות גם בהפרעות נלוות כגון חרדה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז ועוד. לעתים, השימוש בחומרים הממכרים הוא ניסיון ל”טיפול עצמי” בבעיות אלה. על כן, הגישה הטיפולית חייבת לקחת בחשבון ולתת מענה להתמכרות וגם להפרעות או לבעיות נוספות שמטרידות את המטופל. הטיפול המיטבי בהתמכרות הינו טיפול אינטגרטיבי הניתן על ידי צוות מוסמך שמיומן בהתמכרות וגם בבריאות הנפש.
