מה בין שימוש להתמכרות?

מה בין שימוש להתמכרות?
4.8 (96%) 5 votes

בשנים האחרונות מתחולל שינוי בזירת ההתמכרויות בעולם. בשנים עברו, "יום המלחמה בסמים" סימל באופן מסורתי גישות כמו "just say no – פשוט אמרו לא", שימוש במונחים של "רע מוחלט" והתייחסות למתמודדים עם הפרעות התמכרותיות כאל סובלים מפגם מוסרי. המלחמה בסמים, כפי שנהוג היה לכנותה, השתמשה במונחים של שחור-לבן והתייחסה לכל משתמש בסמים כאל אדם הסובל מהפרעה, "מכור", ללא התייחסות לספקטרום הרחב של שימוש בחומרים משני תודעה. בהתאם לגישה זו עוצבה המדיניות הציבורית בתחום וכן גישות טיפול אשר התבססו על עיקרון של התנזרות מוחלטת כיעד יחיד לכלל המטופלים. נוסף על כך, מסגרות רבות דרשו התנזרות כתנאי להתחלת טיפול או שיקום ומטפלים רבים נקטו בגישה שיפוטית וביקורתית כלפי המטופלים.

השינוי המתרחש בשנים האחרונות כולל התייחסות מורכבת יותר למונח "התמכרות", אשר הפך טעון מאוד ולעיתים אינו מתאר את התופעה המורכבת בדיוק הנדרש. התפתחויות שונות בעולם המודרני – כגון השימוש הנרחב ברשתות חברתיות, והשינויים התדירים בשוק העבודה, משפיעים אף הם על דפוסי התמכרות ומעלים צורך ביצירת הגדרות מחודשות ופיתוח והתייחסות שונה להתמכרויות, הן במובן הקליני והטיפולי והן בהתייחסות החברתית על כל מורכבויותיה.

על רקע זה פרסם האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי בשנת 2013 הגדרות מחודשות בתחום. המונחים הקליניים "שימוש לרעה" ו"תלות בחומרים" הוחלפו בהגדרה מחודשת – "הפרעת שימוש". אדם עם הפרעת שימוש הוא מי שחווה כל דרגה שהיא של הפרעה לתפקודו הנובעת משימוש בחומר מסוים או מדפוס התנהגות כלשהו ולמרות זאת ממשיך באותו דפוס שימוש או התנהגות. הפרעות השימוש מחולקות לפי דרגות חומרה לדרגה קלה, בינונית או חמורה, זאת על סמך 11 קריטריונים שנקבעו בספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM-5. הקריטריונים מנוסחים בצורת שאלות המתייחסות לאופי השימוש בחומרים, תחושות שליטה וניהול עצמי של השימוש, קשיים בתפקודים יומיומיים שונים ועוד. בכך, נוצר מנעד שלם לתיאור  בעיית ההתמכרות המאפשר התייחסות מדוייקת ורב-מימדית לאדם הסובל מהתמכרות.

 

מזעור נזקים

 

גם הגישה לטיפול בהתמכרות השתנתה. ההתייחסות לטיפול ב"הפרעת שימוש" על דרגותיה, מאפשרת פרגמטיות והתאמה מדוייקת לצרכי המטופל או המטופלת. כאמור, תכניות הטיפול המסורתיות לרוב דורשות התחייבות מוחלטת להתנזרות משימוש. במצב בו אלו הן החלופות היחידות, אנשים רבים המעוניינים בעזרה יימנעו מפניה לטיפול, בשל חששם מהפסקה מוחלטת של שימוש בחומר וכן בשל חשש מעמדה שיפוטית.

גישת מזעור הנזקים – Harm Reduction התפתחה על מנת לאפשר מתן סיוע לכל אדם בהתאם לצרכיו, לאתגרים עמם הוא מתמודד ולרצונו האישי. גישה זו מכירה בכך שחומרים ממכרים והתנהגויות ממכרות, חוקיים או שאינם חוקיים, הם חלק אינטגרלי מהעולם בו אנו חיים, זאת מבלי להתעלם מן הפגיעה הקשה והסכנה הכרוכה בהתמכרויות, ומן הצורך לנסות לצמצם את השפעותיהן המזיקות.

הטיפול עצמו מבוסס על הקשבה ומותאם, כאמור, למטופל ולצרכיו הייחודיים. השלב הראשוני של הטיפול עוסק בהבנת עולמו של המטופל, מיפוי הצרכים שלו והעלאת המודעות לבעייתיות ולנזקים האפשריים שהשימוש בסמים מחולל בהם. לאחר מכן נקבעים יעדים משותפים לטיפול, מחליטים על שינויים נדרשים ונבנית מעין תכנית פעולה לצמצום הנזקים שהוגדרו. במהלך הטיפול מקבל המטופל כלים וכישורים לבקרה ולניהול עצמי של השימוש, לומד להכיר את מגבלותיו ולהשיב לעצמו שליטה על התנהגויות הפוגעות בו.

 

המרפאה לטיפול בהתמכרויות

 

הפרעות בשימוש בחומרים עלולות להזיק לבריאות, לתפקוד תעסוקתי, זוגי ומשפחתי ואף עלולות להיות קטלניות. קבלת עזרה בשלב מוקדם עשויה למנוע נזקים רבים לאדם הסובל מהפרעה ולאנשים הקרובים לו, אשר לעתים קרובות חווים אף הם פגיעה משמעותית בחייהם.

משום כך, הקמנו במרכז הישראלי להתמכרויות את המרפאה לטיפול בהתמכרויות. המרפאה, הפועלת בשיתוף המרכז הרפואי לב השרון, מציעה מסגרת אינטגרטיבית בה התכנית הטיפולית מותאמת לכל אחד ואחת לפי הקצב, השיטה והדרך המתאימים להם. זאת במטרה לשפר את בריאותם ואת איכות חייהם של המטופלים ושל בני משפחתם. בהתאם למוטו שלנו ובמסגרת גישת מזעור נזקים, מתאפשר במרפאה שלנו קשר פתוח ואותנטי ושיח משותף ומכבד עם המטופלים. אנו מציעים לפונים אלינו מקום בטוח ולא שיפוטי וסיוע במטרה לשוב לתפקוד ולהחזיר לעצמם שליטה על חייהם.

 

ברוכים הבאים