חיפוש מאמרים

דו"ח מבקר המדינה: היבטים בטיפול המדינה בהתמכרויות למיניהן
דו"ח מבקר המדינה - שנתי 69ב https://www.mevaker.gov.il/he/Pages/default.aspx
רקע כללי   התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומרים פסיכו-אקטיביים כמו סמים או אלכוהול (להלן - חומרים ממכרים)Read More...

רקע כללי

 

התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומרים פסיכו-אקטיביים כמו סמים או אלכוהול (להלן – חומרים ממכרים) או בהתנהגות מסוימת כגון הימורים. היא מתבטאת בחוסר יכולת לצאת ממעגל השימוש החוזר בחומרים הממכרים או להפסיק את ההתנהגות המזיקה ולשלוט בתלות הזאת. במקרים רבים ההתמכרות מביאה להידרדרות במצב הכלכלי והחברתי, לסיכון מוגבר למוות ולתחלואה, להתנהגות אנטי חברתית ולפגיעה במשפחה. לפי הערכה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה) כ-120,000 איש בישראל סובלים מבעיית התמכרות.

מטרת הטיפול בהתמכרות היא לסייע לאלו שמשתמשים לרעה בחומרים או מכורים להם או להתנהגות מזיקה (להלן – מכורים) לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם ולסייע להם לחזור ולתפקד באופן נורמטיבי. השלב הראשון בטיפול במכור לאחר איתורו הוא שלב הגמילה הגופנית. המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות (להלן – המחלקה להתמכרויות) אחראית לקביעת מדיניות משרד הבריאות בתחום הטיפול בהתמכרויות ולמתן ייעוץ מקצועי וארגוני למערך הרפואה הארצי. השלב השני בטיפול הוא טיפול פסיכו-סוציאלי. השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה (להלן – השירות להתמכרויות) אחראי לקביעת מדיניות ארצית בתחום הטיפול במכורים, ומתפקידו ליזום ולקדם הקמת מסגרות לטיפול במכורים ולממן את הפעלתן, וכן ליזום ולפתח תוכניות לטיפול במכורים ולשיקומם.

 

פעולות הביקורת

 

הטיפול בהתמכרויות ובמכורים נעשה על ידי כמה גופים ובכללם הרשויות המקומיות, משרדי הרווחה והבריאות, הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול במשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך שמטפל בנושא המניעה בקרב תלמידים, וכן שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר שמטפלים באסירים מכורים. בחודשים ינואר-אוגוסט 2018 בדק משרד מבקר המדינה את שלבי הטיפול בהתמכרויות הנפוצות לסמים, אלכוהול והימורים: איתור, טיפול ומניעה. הבדיקה נעשתה בגופים מרכזיים שמטפלים בנושא: משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, בשירותי בריאות כללית, במכבי שירותי בריאות, בארבע עיריות (נס ציונה, נתיבות, ערד ורעננה) ובמרכז השלטון המקומי בישראל.

 

הליקויים העיקריים

 

איתור המכורים

 

לפי הערכת השירות להתמכרויות כ-120,000 איש בישראל סובלים מבעיית התמכרות, אך יותר מ-80% מהם אינם מקבלים משירותי הרווחה והבריאות טיפול בבעייתם.

שירותי הרווחה: אף שרבים מהמכורים גרים עם משפחתם ואף שידוע שהמשפחה היא גורם חשוב בהנעת המכור לקבל טיפול, משרד הרווחה לא עשה די כדי לאתר את המכורים בקרב המשפחות המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים (להלן – מש"ח) ולמסד את שיתוף הפעולה בין העובד הסוציאלי המטפל במשפחה (להלן – עו"ס המשפחה) לעובד הסוציאלי הייעודי לטיפול במכורים (להלן – עו"ס ההתמכרויות). מכורים רבים מקבלים טיפול בגין התמכרותם, אך לא פעם עו"ס המשפחה אינו מודע לבעיית ההתמכרות ולכן אינו מעורב בטיפול בה בקרב המשפחות שבטיפולו. אי-איתור בעיית ההתמכרות במשפחה יכול להשפיע על טיב הטיפול הסוציאלי שניתן למשפחה ולפגוע ביכולתה להיחלץ מסבך הבעיות שבו היא נתונה. מנגד, עו"ס המשפחה מזהה לפעמים מכורים מקרב אוכלוסיית מטופליו והם אף רשומים במאגר נתוני היסוד, אך השירות להתמכרויות לא הנחה את עו"ס ההתמכרויות לאתר ביוזמתם במאגר הנתונים של משרד הרווחה את הנזקקים שאותרו במש"ח כמכורים ואינם מקבלים טיפול בהתמכרותם. מצב זה יכול להביא לידי כך שהמכור אינו מקבל טיפול מתאים וגם משפחתו שאתה הוא גר, נפגעת.

מערכת הבריאות – איתור והפניה של מכורים המגיעים לחדרי המיון: בחדרי מיון בבתי החולים פועלים עובדים סוציאליים שאמורים לקשר בין החולה ומשפחתו, לרבות חולים מכורים, ובין גורמי הטיפול בקהילה. תפקיד העו"ס בחדרי המיון מאויש רק במשמרות בוקר בימי חול. אולם מרבית הפונים לחדרי המיון על רקע שימוש באלכוהול ובסמים מגיעים לחדרי המיון בשעות אחר הצהריים, הערב או הלילה ובסופי שבוע. יוצא שמכורים הפונים לחדרי המיון שלא במשמרת בוקר, אינם פוגשים עו"ס, ולכן אינם עוברים הערכה, ואם יש צורך בהמשך טיפול – הם אינם מופנים לטיפול בהתמכרותם לאחר שחרורם מחדר המיון.

 

קביעת מדיניות טיפול במכורים להימורים ולתרופות מרשם

 

מכורים להימורים: עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2018, כמעט 15 שנה מאז שמנכ"ל משרד הרווחה כלל את הסובלים מבעיית הימורים באוכלוסיית היעד לטיפול של השירות להתמכרויות – טרם פיתח השירות מדיניות ייעודית לטיפול במכורים להימורים.

מכורים לתרופות מרשם: למשרד הבריאות אין מסד נתונים ארצי בנוגע להיקף המכורים לתרופות מרשם, ובלעדיו לא ניתן לגבש מדיניות בנושא.

 

הטיפול במכורים

 

שלב הגמילה הגופנית: שלב זה מתבצע לרוב במסגרות אשפוזיות שבאחריות משרד הבריאות (להלן – אשפוזיות). בשנת 2017 לא הושלם הטיפול ב-44% מהמטופלים באשפוזיות. משרד הבריאות לא הנחה את האשפוזיות לעדכן את שירותי הרווחה בנוגע להפסקת הטיפול וחזרתו של המטופל לקהילה. בשנת 2017 השלימו כ- 1,400 מטופלים את הטיפול באשפוזיות. אולם רק כ-400 מטופלים הופנו מאשפוזיות לטיפול במסגרות המשך. יוצא אפוא כי מרבית מסיימי הטיפול באשפוזיות אינם ממשיכים בתהליך הגמילה.

טיפול בנשים מכורות: השירות להתמכרויות במשרד הרווחה והמחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות המליצו כי הטיפול בנשים מכורות יתקיים במסגרות טיפול ייעודיות נפרדות המותאמות לצורכיהן הייחודיים. עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2018, לא הקים משרד הבריאות מסגרות כאלו לנשים בוגרות, ועד יולי 2018 העביר השירות להתמכרויות לרשויות המקומיות כ-350,000 ש"ח בלבד בעבור שני מרכזי מטר"א שנועדו לטיפול בנשים בקהילה. זאת אף שמשרד הרווחה ייעד תקציב ל-11 מרכזים לשנים 2018-2017.

 

טיפול לקוי של משרד החינוך במניעת התמכרויות

 

הפעלה חלקית של תוכניות למניעת התמכרויות: מחקרים בישראל מלמדים על שיעור גבוה של תלמידים שמדווחים על שתייה מופרזת והשתכרות ושימוש בסמים (להלן – התנהגויות סיכון). לדוגמה, במחקר שנערך בשנת 2014 דיווחו 23% מהבנים שלמדו במגזר היהודי והערבי בכיתות ו'-י"ב לפחות על אירוע אחד של שתייה מופרזת בחודש שקדם למחקר, ו-27.9% מהבנים במגזר היהודי דיווחו על השתכרות לפחות פעם אחת בעבר; 20.7% מהבנים במגזר הערבי דיווחו על שימוש באקסטזי או ב-LSD לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שקדמו למילוי השאלון; אחד מחמישה תלמידים דיווח כי החל להשתמש בסמים כבר בחטיבת הביניים. שימוש לרעה בחומרים ממכרים על ידי בני נוער עלול להוביל להתמכרות. למשרד החינוך יש תפקיד מרכזי במניעת התמכרויות, ואולם עלה בביקורת שהפעילות של משרד החינוך למניעת התנהגויות סיכון היא חלקית: מסקר שעשה משרד החינוך בסוף שנת הלימודים התשע"ח (ספטמבר 2017 – אוגוסט 2018) בקרב יועצות חינוכיות בבתי הספר בנוגע להפעלת תוכנית כישורי חיים במוסדות החינוך (להלן – סקר היועצות) עלה כי-30% מהיועצות החינוכיות בחטיבות הביניים ו-77% מהיועצות החינוכיות בבתי הספר היסודיים לא הדגישו בעבודה עם התלמידים את נושא מניעת השימוש באלכוהול; 23% מהיועצות החינוכיות בחטיבות העליונות ויותר ממחצית היועצות בחטיבות הביניים (52%) לא הדגישו בעבודה עם התלמידים את מניעת השימוש בסמים.

מינוי ממונים בית ספריים (להלן – מב"סים): בשנת הלימודים התשע"ח פעלו בישראל כ-2,000 בתי ספר על-יסודיים אך היו בהם רק 1,173 מב"סים. המחסור העיקרי בהם קיים במגזר החרדי, הערבי ובחינוך הממלכתי-דתי.

 

ההמלצות העיקריות

 

על משרד הרווחה לוודא כי עו"ס המשפחה במש"ח יודע לאתר את המכורים בקרב המשפחות שבטיפולו ופועל לשם כך. כמו כן על המשרד לוודא שעו"ס המשפחה מפנה את המכורים לטיפולו של עו"ס התמכרויות ככל שיש כזה במש"ח. על המשרד לקבוע נוהל מחייב לתהליכי העבודה שבין המש"ח ליחידות לטיפול בהתמכרויות, כך שהמידע הקיים בשירותי הרווחה יתועל לטיפול מיטבי במכורים המוכרים לשירותי הרווחה; על משרד הרווחה לבחון את היקף התופעה ואת מאפייני המכורים בטרם יקבע אם יש צורך בפיתוח מדיניות נפרדת לסובלים מבעיית התמכרות להימורים; על מנכ"ל משרד הרווחה לפעול בדחיפות להקמת מסגרות הטיפול הנדרשות לשיקום נשים מכורות תוך ניצול התקציב שיועד למטרה חשובה זו.

על משרד הבריאות לבחון את הדרכים להפניית המכורים הפונים לחדרי המיון שלא במשמרת בוקר לגורמי הטיפול בהתמכרויות אם על ידי מתן שירותי עו"ס בחדרי המיון בכל המשמרות או בדרכים חלופיות; עליו להקים מסד נתונים מקיף ואמין בעניין התמכרות לתרופות מרשם ולקבוע מדיניות בנושא לפיו; עליו לבחון את הדרכים לארגן את מערך האשפוזיות כך שנשים מכורות יטופלו במסגרות ייעודיות להן.

על משרד הבריאות ומשרד הרווחה לבחון במשותף את הדרכים לשיתוף פעולה במקרים שמטופלים נושרים מטיפול הגמילה באשפוזיות; לאסוף את הנתונים הרלוונטיים על המטופלים שלהם ולבחון את הדרכים לשיפור הרצף הטיפולי בין האשפוזיות שבאחריות משרד הבריאות למסגרות הטיפוליות שבאחריות הרווחה.

המגמות המסתמנות בנוגע לשימוש בחומרים ממכרים בקרב תלמידים מעידות על הצורך שמשרד החינוך יבחן אם תוכניותיו למניעת התנהגויות סיכון והנחיותיו לגורמים המקצועיים נותנות פתרון מספק לבעיה. כמו כן עליו לפעול ביתר שאת כלפי מנהלי בתי הספר במגזר הערבי ובחינוך הממלכתי-דתי ולהמריצם למנות מב"סים במוסדותיהם.

 

סיכום

 

לפי הערכת השירות להתמכרויות יותר מ-80% מהסובלים מבעיית התמכרות אינם מקבלים משירותי הרווחה והבריאות טיפול בבעיית ההתמכרות שלהם. מהליקויים שפורטו בדוח זה עולה שמשרד הרווחה אינו פועל בעניין זה באופן מספק. כך עלה בביקורת כי למשרד הרווחה יש מידע לפחות לגבי חלק מהמכורים שאינם מקבלים טיפול בבעיית ההתמכרות שלהם, אך עקב ליקויים בתהליכי האיתור בשירותי הרווחה אין מפנים אותם לטיפול כנדרש; השירות להתמכרויות לא ניצל את כל התקציב שניתן לו לטיפול במכורים בשנים 2018-2017 והדבר בולט בייחוד בקרב אוכלוסיית הנשים המכורות שהמחסור במענים בעבורן חמור במיוחד; עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2018, כמעט 15 שנה מאז כלל מנכ"ל משרד הרווחה את הסובלים מבעיית הימורים באוכלוסיית היעד לטיפול של השירות להתמכרויות, הוא טרם קבע אם יש צורך בפיתוח מדיניות ייעודית לטיפול בסובלים מבעיית הימורים. הטיפול החסר של משרד הרווחה במכורים עלול לפגוע בסיכוי לשקמם, וכתוצאה מכך מספרם יגדל.

גם הטיפול של משרד הבריאות בנושא ההתמכרויות אינו מספק – מערכת הבריאות נתקלת בלא מעט מכורים בחדרי המיון ובמרפאות בקהילה אך היא אינה מאתרת ואינה מפנה אותם לטיפולם של הגורמים המקצועיים. למשרד הבריאות אין מסד נתונים ארצי בנוגע להיקף התופעה של התמכרות לתרופות מרשם שיאפשר לו לגבש מדיניות בנושא. הפעילות של משרד החינוך למניעת התנהגויות סיכון היא חלקית.

על משרדי הרווחה והבריאות לבחון את הדרכים לתיעול המידע הקיים בשירותי הרווחה לטיפול מיטבי במכורים המוכרים לשירותים אלה, ולהפניית המכורים הפונים לחדרי מיון אל גורמי הטיפול בהתמכרות. כמו כן עליהם לבחון את היקף האוכלוסיות הסובלות מההתמכרויות החדשות – בעיית הימורים והתמכרות לתרופות מרשם ולקבל החלטה בנוגע למדיניות הטיפול במכורים להם בהתאם לנתונים. המגמות המסתמנות בנוגע לשימוש בחומרים ממכרים בקרב תלמידים מעידות על הצורך שמשרד החינוך יבחן אם תוכניותיו למניעת התנהגויות סיכון והנחיותיו לגורמים המקצועיים נותנות פתרון מספק לבעיה.

Read Less
Brain Structure and Functional Connectivity Associated With Pornography Consumption
Kühn, S., & Gallinat, J. JAMA psychiatry 71.7 (2014): 827-834.
Importance  Since pornography appeared on the Internet, the accessibility, affordability, and anonymity of consuming visual sexual stimuli have increased andRead More...

Importance  Since pornography appeared on the Internet, the accessibility, affordability, and anonymity of consuming visual sexual stimuli have increased and attracted millions of users. Based on the assumption that pornography consumption bears resemblance with reward-seeking behavior, novelty-seeking behavior, and addictive behavior, we hypothesized alterations of the frontostriatal network in frequent users.

Objective  To determine whether frequent pornography consumption is associated with the frontostriatal network.

Design, Setting, and Participants  In a study conducted at the Max Planck Institute for Human Development in Berlin, Germany, 64 healthy male adults covering a wide range of pornography consumption reported hours of pornography consumption per week. Pornography consumption was associated with neural structure, task-related activation, and functional resting-state connectivity.

Main Outcomes and Measures  Gray matter volume of the brain was measured by voxel-based morphometry and resting state functional connectivity was measured on 3-T magnetic resonance imaging scans.

Results  We found a significant negative association between reported pornography hours per week and gray matter volume in the right caudate (P < .001, corrected for multiple comparisons) as well as with functional activity during a sexual cue–reactivity paradigm in the left putamen (P < .001). Functional connectivity of the right caudate to the left dorsolateral prefrontal cortex was negatively associated with hours of pornography consumption.

Conclusions and Relevance  The negative association of self-reported pornography consumption with the right striatum (caudate) volume, left striatum (putamen) activation during cue reactivity, and lower functional connectivity of the right caudate to the left dorsolateral prefrontal cortex could reflect change in neural plasticity as a consequence of an intense stimulation of the reward system, together with a lower top-down modulation of prefrontal cortical areas. Alternatively, it could be a precondition that makes pornography consumption more rewarding.

Depictions of sexual content in films, music videos, and the Internet have increased in recent years.1 Because the Internet is not subject to regulations, it has emerged as a vehicle for circulation of pornography. Pornographic images are available for consumption in the privacy of one’s home via the Internet rather than in public adult bookstores or movie theaters. Therefore, the accessibility, affordability, and anonymity have attracted a wider audience. Research in the United States has shown that 66% of men and 41% of women consume pornography on a monthly basis. An estimated 50% of all Internet traffic is related to sex. These percentages illustrate that pornography is no longer an issue of minority populations but a mass phenomenon that influences our society. Interestingly, the phenomenon is not restricted to humans; a recent study found that male macaque monkeys gave up juice rewards to watch pictures of female monkeys’ bottoms.

The frequency of pornography consumption has been shown to predict various negative outcome measures in humans. A representative Swedish study on adolescent boys has shown that boys with daily consumption showed more interest in deviant and illegal types of pornography and more frequently reported the wish to actualize what was seen in real life. In partnerships, a decrease in sexual satisfaction and a tendency to adopt pornographic scripts have been associated with frequent Internet pornography consumption. A longitudinal study following Internet users has found that accessing pornography online was predictive of compulsive computer use after 1 year. Taken together, the aforementioned findings support the assumption that pornography has an impact on the behavior and social cognition of its consumers. Therefore, we assume that pornography consumption, even on a nonaddicted level, may have an impact on brain structure and function. However, to our knowledge, the brain correlates associated with frequent pornography consumption have not been investigated so far.

Similar to theories taken from addiction research, it has been speculated in popular science literature that pornography constitutes a prewired, naturally rewarding stimulus and that high levels of exposure result in a downregulation or habituation of the neural response in the reward network. This is assumed to elicit adaptive processes in which the brain is hijacked, becoming less responsive to pornography. There is common agreement that the neural substrates of addiction consist of brain areas that are part of the reward network such as midbrain dopamine neurons, the striatum, and the prefrontal cortex. The striatum is assumed to be involved in habit formation when drug use progresses towards compulsive behavior. The ventral striatum in particular has been shown to be involved in cue-reactivity processing of various drugs of abuse but also in processing of novelty. Compromised prefrontal cortex function is among the major neurobiological modifications discussed in the research on substance abuse disorders common in humans and animals. In studies on pharmacological addiction in humans, volumetric alterations have been shown in the striatum and prefrontal cortex.

Within the present study, we set out to investigate the neural correlates associated with frequent—not necessarily addictive—pornography use in a healthy population to explore whether this common behavior is associated with the structure and function of certain brain regions.

Read Less
Behavioral couples therapy (BCT) for alcohol and drug use disorders: A meta-analysis
Powers, M. B., Vedel, E., & Emmelkamp, P. M. Clinical psychology review 28.6 (2008): 952-962.
Narrative reviews conclude that behavioral couples therapy (BCT) produces better outcomes than individual-based treatment for alcoholism and drug abuse problemsRead More...

Narrative reviews conclude that behavioral couples therapy (BCT) produces better outcomes than individual-based treatment for alcoholism and drug abuse problems (e.g., [Epstein, E. E., & McCrady, B. S. (1998). Behavioral couples treatment of alcohol and drug use disorders: Current status and innovations. Clinical Psychology Review, 18(6), 689–711; O'Farrell, T. J., & Fals-Stewart, W. (2003). Alcohol abuse. Journal of Marital and Family Therapy, 29(1), 121–146]). However, the strength and consistency of this effect favoring BCT has not been examined because a meta-analysis of BCT studies has not been reported. This meta-analysis combines multiple well controlled studies to help clarify the overall impact of BCT in the treatment of substance use disorders. A comprehensive literature search produced 12 randomized controlled trials (n = 754) that were included in the final analyses. There was a clear overall advantage of including BCT compared to individual-based treatments (Cohen's = 0.54). This was true across outcome domains (frequency of use d = 0.36, consequences of use d = 0.52, and relationship satisfaction d = 0.57). However the pattern of results varied as a function of time. BCT was superior to control conditions only in relationship satisfaction at posttreatment (d = 0.64). However, at follow-up BCT was superior on all three outcome domains (frequency of use d = 0.45, consequences of use d = 0.50, and relationship satisfaction d = 0.51). In addition to other control conditions, BCT also outperformed individual cognitive behavioral therapy without couples therapy (d = 0.42). Larger sample sizes were associated with higher effect sizes (p = 0.02). However, treatment dose and publication year were not related to effect size. Overall, BCT shows better outcomes than more typical individual-based treatment for married or cohabiting individuals who seek help for alcohol dependence or drug dependence problems. The benefit for BCT with low severity problem drinkers has received little attention and one study suggests its efficacy may not extend to this subgroup.

Read Less
Harm Reduction or Psychedelic Support? Caring for Drug-Related Crises at Transformational Festivals
Ruane, D. Weekend Societies: Electronic Dance Music Festivals and Event-Cultures (2017): 115.
Many of the EDM events known as “transformational festivals” provide psychedelic support spaces: volunteer projects caring for festivalgoers undergoing difficult drugRead More...

Many of the EDM events known as “transformational festivals” provide psychedelic support spaces: volunteer projects caring for festivalgoers undergoing difficult drug experiences. Mostly drawn from the festival community, many volunteer carers (“sitters”) subscribe to psychedelic culture discourse which frames these substances as aids to personal growth if handled appropriately. However, within the dominant paradigm of international drug

prohibition, support projects must employ the contrasting discourse of harm reduction in order to gain access to events, visibility to festivalgoers, and integration with other support staff. Harm reduction, a paradigm for the care of drug users which began as a grassroots heroin addict advocacy movement, has since become associated with neoliberal, medicalised views of drugs, drug users and the self. This article considers how psychedelic support workers negotiate this discourse dichotomy in the course of caregiving, within differing national and local drug policy climates. Early findings are presented from ethnographic fieldwork as a psychedelic support volunteer with three organisations at seven festivals, combining participant observation and in-depth interviews with nineteen support workers. Events in the UK, the US and Portugal were studied due to these countries’ contrasting policy regimes. Points of conflict between the psychedelic and harm reduction discourses were found to create tensions both within the support organisations and in their relations with on-site medics, security guards, festival organisers and police. The findings suggest that mainstream harm reduction discourses may be a poor fit for psychedelics and that risks inhere in their adoption by festival support spaces, such as abjection of drug users in difficulty which may create a trust-damaging divide between users and workers.

Read Less
Prevalence of Hepatitis C Among Injection Drug Users in England and Wales: Is Harm Reduction Working?
Hope, V. D., Judd, A., Hickman, M., Lamagni, T., Hunter, G., Stimson, G. V., & Gill, O. N. American Journal of Public Health 91.1 (2001): 38.
OBJECTIVES: This study sought to establish the prevalence of hepatitis C antibodies (anti-HCV) and hepatitis B antibodies (anti-HBc) among injectionRead More...

OBJECTIVES: This study sought to establish the prevalence of hepatitis C antibodies (anti-HCV) and hepatitis B antibodies (anti-HBc) among injection drug users in England and Wales. METHODS: A voluntary cross-sectional survey collected oral fluid samples and behavioral information; 2203 injectors were recruited through drug agencies, and 758 were recruited in the community. RESULTS: Prevalence was 30% for anti-HCV, 21% for anti-HBc, and 0.9% for HIV antibodies. Anti-HCV prevalence rates were significantly greater among those with longer injecting careers, those in older age groups, those residing in London, those recruited in drug agencies, those positive for anti-HBc, and those with a previous voluntary HIV test. CONCLUSIONS: Anti-HCV prevalence rates among injectors in England and Wales, where comprehensive harm reduction programs exist, are lower than rates in other industrialized countries.

Read Less
Expanding Harm Reduction Services Through a Wound and Abscess Clinic
Grau, L. E., Arevalo, S., Catchpool, C., & Heimer, R. American Journal of Public Health 92.12 (2002): 1915-1917.
A wound and abscess clinic, held concurrently with a syringe exchange, provided economical treatment and aftercare for injection-associated soft tissueRead More...

A wound and abscess clinic, held concurrently with a syringe exchange, provided economical treatment and aftercare for injection-associated soft tissue infections. During 20 two-hour clinic sessions, 173 treatment episodes were logged, and the visit cost was estimated at $5 per patient.

Increased patient–clinician interactions provided opportunities beyond those afforded by the syringe exchange for patients to obtain resources and referrals to services such as HIV counseling and testing, medical care, and drug treatment.

Distribution of cards advertising the clinic was substantially less effective than word of mouth in increasing community awareness of the clinic.

INJECTION-RELATED SOFT tissue infections are common among injection drug users. In a 1997 sample of injection drug users from one San Francisco neighborhood, the prevalence of soft tissue infections was 32%.1 These infections place injection drug users at risk for serious medical problems, including cellulitis, septicemia, and necrotizing fasciitis.

Although soft tissue infections can be treated in outpatient settings, most community-based clinics do not perform incision and drainage procedures. Hence, treatment is typically hospital based, and estimated costs range from $185 to $360 (excluding medications and physician fees). Many injection drug users are reluctant to seek hospital-based treatment because they lack financial resources or are concerned about negative or punitive interactions with health care providers.

Syringe exchange programs have been demonstrated to improve public health.Injection drug users have grown to trust syringe exchange and affiliated programs because they espouse a non–abstinence-based harm reduction philosophy while encouraging customers to adopt healthier habits (e.g., hygienic injection practices, vein care, nutrition) to reduce their health risks. Syringe exchange programs that treat injectionassociated wounds and soft tissue infections have the potential to expand their effectiveness by reducing negative sequelae of infections and providing injectors with access to needed health care resources and social services.

Read Less
The impact of harm-reduction-based methadone treatment on mortality among heroin users
Langendam, M. W., Van Brussel, G. H., Coutinho, R. A., & Van Ameijden, E. J. American journal of public health 91.5 (2001): 774.
OBJECTIVES: The purpose of this study was to investigate the impact of harm-reduction-based methadone programs on mortality among heroin users.Read More...

OBJECTIVES: The purpose of this study was to investigate the impact of harm-reduction-based methadone programs on mortality among heroin users. METHODS: A prospective cohort investigation was conducted among 827 participants in the Amsterdam Cohort Study. Poisson regression was used to identify methadone maintenance treatment characteristics (dosage, frequency of program attendance, and type of program) that are significantly and independently associated with mortality due to natural causes and overdose. RESULTS: From 1985 to 1996, 89 participants died of natural causes, and 31 died as a result of an overdose. After adjustment for HIV and underweight status, there was an increase in natural-cause mortality among subjects who left methadone treatment (relative risk [RR] = 2.38, 95% confidence interval [CI] = 1.28, 4.55). Leaving treatment was also related to higher overdose mortality, but only among injection drug users (RR = 4.55, 95% CI = 1.89, 10.00). CONCLUSIONS: Harm-reduction-based methadone treatment, in which the use of illicit drugs is tolerated, is strongly related to decreased mortality from natural causes and from overdoses. Provision of methadone in itself, together with social-medical care, appears more important than the actual methadone dosage.

Read Less
Provision of syringes: the cutting edge of harm reduction in prison?
Nelles, J., Fuhrer, A., Hirsbrunner, H. P., & Harding, T. W. Bmj 317.7153 (1998): 270-273.
When, in the summer of 1994, a pilot project on prevention of drug use and transmission of HIV was launchedRead More...

When, in the summer of 1994, a pilot project on prevention of drug use and transmission of HIV was launched in Hindelbank, a Swiss prison for women, not many outsiders paid attention to it. Yet only a few months later, the prison director received repeated calls from television stations, newspapers, and drug experts asking how the project was developing. We describe how this high level of public interest in a small prison (around 85 inmates, 100 entries and releases per year) came about.

Read Less
E-Cigarettes and the Harm-Reduction Continuum
Fairchild, A. L., Lee, J. S., Bayer, R., & Curran, J. The New England journal of medicine 378.3 (2018): 216.
n recent years, there has been a trend of acknowledging the importance of a harm-reduction approach in policy discussions aboutRead More...

n recent years, there has been a trend of acknowledging the importance of a harm-reduction approach in policy discussions about e-cigarettes. But some proposed strategies might well limit, if not entirely undermine, the population benefits associated with e-cigarettes.

Read Less
Brief Intervention for Harm Reduction With Alcohol-Positive Older Adolescents in a Hospital Emergency Department
Monti, P. M., Colby, S. M., Barnett, N. P., Spirito, A., Rohsenow, D. J., Myers, M., & Lewander, W. Journal of consulting and clinical psychology 67.6 (1999): 989.
This study evaluated the use of a brief motivational interview (MI) to reduce alcohol-related consequences and use among adolescents treatedRead More...

This study evaluated the use of a brief motivational interview (MI) to reduce alcohol-related consequences and use among adolescents treated in an emergency room (ER) following an alcohol-related event. Patients aged 18 to 19 years (N = 94) were randomly assigned to receive either MI or standard care (SC). Assessment and intervention were conducted in the ER during or after the patient’s treatment. Follow-up assessments showed that patients who received the MI had a significantly lower incidence of drinking and driving, traffic violations, alcohol-related injuries, and alcohol-related problems than patients who received SC. Both conditions showed reduced alcohol consumption. The harm-reduction focus of the MI was evident in that MI reduced negative outcomes related to drinking, beyond what was produced by the precipitating event plus SC alone.

Read Less
Drug Decriminalization in Portugal – Lessons for Creating Fair and Successful Drug Policies
Greenwald, G. Cato Institute Whitepaper Series (2009).
On July 1, 2001, a nationwide law in Portugal took effect that decriminalized all drugs, including cocaine and heroin. UnderRead More...

On July 1, 2001, a nationwide law in Portugal took effect that decriminalized all drugs, including cocaine and heroin. Under the new legal framework, all drugs were "decriminalized," not "legalized." Thus, drug possession for personal use and drug usage itself are still legally prohibited, but violations of those prohibitions are deemed to be exclusively administrative violations and are removed completely from the criminal realm. Drug trafficking continues to be prosecuted as a criminal offense. While other states in the European Union have developed various forms of de facto decriminalization — whereby substances perceived to be less serious (such as cannabis) rarely lead to criminal prosecution — Portugal remains the only EU member state with a law explicitly declaring drugs to be "decriminalized." Because more than seven years have now elapsed since enactment of Portugal's decriminalization system, there are ample data enabling its effects to be assessed. Notably, decriminalization has become increasingly popular in Portugal since 2001. Except for some far-right politicians, very few domestic political factions are agitating for a repeal of the 2001 law. And while there is a widespread perception that bureaucratic changes need to be made to Portugal's decriminalization framework to make it more efficient and effective, there is no real debate about whether drugs should once again be criminalized. More significantly, none of the nightmare scenarios touted by preenactment decriminalization opponents — from rampant increases in drug usage among the young to the transformation of Lisbon into a haven for "drug tourists" — has occurred. The political consensus in favor of decriminalization is unsurprising in light of the relevant empirical data. Those data indicate that decriminalization has had no adverse effect on drug usage rates in Portugal, which, in numerous categories, are now among the lowest in the EU, particularly when compared with states with stringent criminalization regimes. Although postdecriminalization usage rates have remained roughly the same or even decreased slightly when compared with other EU states, drug-related pathologies — such as sexually transmitted diseases and deaths due to drug usage — have decreased dramatically. Drug policy experts attribute those positive trends to the enhanced ability of the Portuguese government to offer treatment programs to its citizens — enhancements made possible, for numerous reasons, by decriminalization. This report will begin with an examination of the Portuguese decriminalization framework as set forth in law and in terms of how it functions in practice. Also examined is the political climate in Portugal both pre- and postdecriminalization with regard to drug policy, and the impetus that led that nation to adopt decriminalization. The report then assesses Portuguese drug policy in the context of the EU's approach to drugs. The varying legal frameworks, as well as the overall trend toward liberalization, are examined to enable a meaningful comparative assessment between Portuguese data and data from other EU states. The report also sets forth the data concerning drug-related trends in Portugal both pre- and postdecriminalization. The effects of decriminalization in Portugal are examined both in absolute terms and in comparisons with other states that continue to criminalize drugs, particularly within the EU. The data show that, judged by virtually every metric, the Portuguese decriminalization framework has been a resounding success. Within this success lie self-evident lessons that should guide drug policy debates around the world.

Read Less
Heroin-assisted treatment as a response to the public health problem of opiate dependence
Fischer, B., Rehm, J., Kirst, M., Casas, M., Hall, W., Krausz, M., & Van Ree, J. M. The European Journal of Public Health 12.3 (2002): 228-234.
Injection drug use (involving the injection of illicit opiates) poses serious public health problems in many countries. Research has indicatedRead More...

Injection drug use (involving the injection of illicit opiates) poses serious public health problems in many countries. Research has indicated that injection drug users are at higher risk for morbidity in the form of HIV/AIDS and Hepatitis B and C, and drug‐related mortality, as well as increased criminal activity. Methadone maintenance treatment is the most prominent form of pharmacotherapy treatment for illicit opiate dependence in several countries, and its application varies internationally with respect to treatment regulations and delivery modes. In order to effectively treat those patients who have previously been resistant to methadone maintenance treatment, several countries have been studying and/or considering heroin‐assisted treatment as a complementary form of opiate pharmacotherapy treatment. This paper provides an overview of the prevalence of injection drug use and the opiate dependence problem internationally, the current opiate dependence treatment landscape in several countries, and the status of ongoing or planned heroin‐assisted treatment trials in Australia, Canada and certain European countries.

Read Less
Strategies for preventing heroin overdose
Sporer, K. A. Bmj 326.7386 (2003): 442-444.‏
Making naloxone available in addicts' homes is one of several official or unofficial ways that are being tried out toRead More...

Making naloxone available in addicts' homes is one of several official or unofficial ways that are being tried out to reduce the rising toll of fatalities from heroin overdose.

The recent “heroin epidemic” has led to a dramatic increase in the incidence of fatal and non-fatal heroin overdose in many countries. Deaths from opioid overdose increased 55-fold in Australia between 1964 and 1997, and heroin overdose was the leading cause of death among men aged 25-54 in Portland, Oregon, in 1999.

In 1999, the Drug Abuse Warning Network recorded 4820 heroin related deaths in the United States, as well as 16 646 non-fatal cases of heroin overdose in patients presenting to emergency departments. Every year about 2% of people who inject heroin die, which is six to 20 times the rate expected in peer controls who do not use drugs. This epidemic of deaths among injecting heroin users has led many organisations to develop strategies other than simple abstinence to prevent this tragedy. Several underground and government programmes to this end have recently been implemented in several countries, but their effectiveness and community acceptance needs evaluation.

Read Less
ABC of smoking cessation – Harm reduction
McNeill, A. BMJ: British Medical Journal 328.7444 (2004): 885.
Although the ideal for all smokers is to quit completely, a substantial proportion of smokers either do not want toRead More...

Although the ideal for all smokers is to quit completely, a substantial proportion of smokers either do not want to stop smoking or have been unable to do so despite many attempts. Harm reduction strategies are aimed at reducing the adverse health effects of tobacco use in these individuals.

Read Less
Prevention, early intervention, harm reduction, and treatment of substance use in young people
Stockings, E., Hall, W. D., Lynskey, M., Morley, K. I., Reavley, N., Strang, J., & Degenhardt, L. The Lancet Psychiatry 3.3 (2016): 280-296.
We did a systematic review of reviews with evidence on the effectiveness of prevention, early intervention, harm reduction, and treatment of problem use inRead More...

We did a systematic review of reviews with evidence on the effectiveness of prevention, early intervention, harm reduction, and treatment of problem use in young people for tobacco, alcohol, and illicit drugs (eg, cannabis, opioids, amphetamines, or cocaine). Taxation, public consumption bans, advertising restrictions, and minimum legal age are effective measures to reduce alcohol and tobacco use, but are not available to target illicit drugs. Interpretation of the available evidence for school-based prevention is affected by methodological issues; interventions that incorporate skills training are more likely to be effective than information provision—which is ineffective. Social normsand brief interventions to reduce substance use in young people do not have strong evidence of effectiveness. Roadside drug testing and interventions to reduce injection-related harms have a moderate-to-large effect, but additional research with young people is needed. Scarce availability of research on interventions for problematic substance use in young people indicates the need to test interventions that are effective with adults in young people. Existing evidence is from high-income countries, with uncertain applicability in other countries and cultures and in subpopulations differing in sex, age, and risk status. Concerted efforts are needed to increase the evidence base on interventions that aim to reduce the high burden of substance use in young people.

Read Less
1 2 11 12
ברוכים הבאים