סקס ופורנו
5 (100%) 1 vote

עיסוק במין ובארוטיקה, וצפייה בפורנוגרפיה נחשבות להתנהגויות נורמטיביות, שמקבלות ביטוי בתרבות ובשיח הציבורי. אולם בעשורים האחרונים התגבר העיסוק בהתנהגויות מיניות "מוגזמות", שמתבטאות בכינויים וביטויים כגון נימפומניות, סטיריאזיס, היפרסקסואליות ועוד.

הגדרת השימוש באינטרנט לצורכי מין (פעילות מינית מקוונת) כוללת חיפוש אחר מידע מיני ופורנוגרפיה, צריכת בידור מיני ורכישת אביזרי מין, קיום קשרים מיניים, חברות בקהילות מיניות ועוד.

אמנם עדיין קיימת מחלוקת לגבי הגדרה אבחנתית המבדילה בין התנהגות "מוגזמת" ובין התמכרות, אך ישנה הסכמה גורפת כי התנהגויות מיניות יכולות להיות כפייתיות, כלומר כרוכות באבדן שליטה ובקושי לשלוט בדחפים.

על פי הערכות שונות, מספר הגולשים באתרים פורנוגרפיים גדול יותר מאשר סך משתמשי נטפליקס, אמזון ווטוויטר גם יחד, וכ-35% מההורדות שמתבצעות ברשת מתרחשות באתרים אלה. האתר הפורנוגרפי הגדול ביותר בעולם (Pornhub) מדווח על עשרות מיליארדי צפיות בשנה. לא פחות חשוב: על פי הערכות שונות כ-34% אחוז מהגולשים ברשת נחשפים לתכנים פורנוגרפיים שלא מרצונם, במודעות, תוכן ממומן, חלונות קופצים (Pop-ups) וכדומה.

למרות שהסיבה להתנהגות מינית כפייתית אינה ברורה, ישנן השערות כי ככל ההתמכרות, גם זו למין קשורה לחוסר איזון של מוליכים עצביים שונים במח (נוירוטרנסמיטרים) כגון סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין, שרמות גבוהות שלהן קשורות להתנהגות מינית. טענה נוספת קושרת התנהגות מינית כפייתית, כמו סוגים אחרים של התמכרויות, לשינויים במעגלים העצביים במח ולהשפעה על מערכת הגמול.

 

 

קצת היסטוריה

 

הביטוי התמכרות לסקס הופיע בשיח הציבורי לראשונה באמצע שנות ה-70, בעקבות "תכנית 12 הצעדים" שהוקמה במקור על ידי אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) ובהמשך אומצה על ידי קבוצות נוספות, כגון אכלני יתר אנונימיים, מכורים אנונימיים ו-סקסוהוליסטים אנונימיים.

בשנת 1987 פרסמה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) גרסה חדשה למדריך האבחוני והסטטיסטי של ההפרעות הנפשיות (DSM-III-R) ובה הוגדרה התייחסות להתמכרות למין. בשנת 2000 התפרסמה גרסה חדשה של המדריך (DSM-IV-TR) ממנה הוסרה ההגדרה. לפני פרסום המהדורה האחרונה, DSM-5, נעשו ניסיונות להכליל את המושג היפרסקסואליות, אך אלה נדחו בטענה כי "לא ניתן להגדיר את המושג כאבחנה רשמית בשל היעדר מחקר בקריטריונים אבחנתיים להתנהגות מינית כפייתית".

כיום, הפרעה היפרסקסואלית נחשבת כאבחנה שנויה במחלוקת ואינה כלולה בגרסה האחרונה של המדריך (DSM-5). למרות זאת, המונח "התמכרות לסקס" הנו נפוץ, ומתייחס לאנשים שעוסקים במין באופן כפייתי, כולל באוננות, ניצול מיני, צפייה בפורנוגרפיה, אקסהיביציוניזם ועוד.

 

האם יש הבדל בין התמכרות לסקס להתמכרות לפורנו?

 

הגם שעדיין אין אבחנה מקובלת שנכללת ב-DSM, וגם לגבי המינוח – היפרסקסואליזם או התמכרות למין – עדיין אין הסכמה גורפת, מומחים ברחבי העולם מעידים על התופעה ועל מתמכרים הזקוקים לעזרה.

לכן, הגדרתה של הבעיה היא כללית: התמכרות למין נחשבת פעילות מינית מוגברת, ללא יכולת לרסן או לשלוט בעיסוק במין, באופן מעשי או רק מבחינת מחשבה ופנטזיה, גם כשהפעילות המינית המוגברת פוגעת במהלך החיים, בעבודה, בקשרים הזוגיים והמשפחתיים וגם תוך הבנת הסיכון בהידבקות במחלות המועברות במין.

בין הסימפטומים שהוצעו לפרסום ב-DSM-5 ולמרות שלא נכללו בו, קריטריונים אלה הם דרך תקפה ואמינה לזיהוי היפראקסואליות:

  • חוויות חוזרות ונשנות של פנטזיות מיניות אינטנסיביות, דחפים מיניים או התנהגויות מיניות
  • הזמן המושקע בפנטזיות, דחפים או התנהגויות מיניות מפריע באופן עקבי לפעילויות ולשגרה
  • פנטזיות מיניות, דחפים או התנהגויות מתרחשים כתגובה למצבים לחץ ומצוקה, כמו חרדה, דיכאון, שעמום, עצבנות
  • קושי להפחית את הפנטזיות המיניות, הדחפים או ההתנהגויות שהם גוררים
  • התנהגויות מיניות המתעלמות מפגיעות גופניות או רגשיות, אישיות או בזולת
  • תדירות הפנטזיות, דחפים או התנהגויות המיניות גורמת למצוקה ולרגשות אשמה
  • אבדן הנאה מהאקט עצמו

 

צריכת תכנים פורנוגרפיים, לעומת זאת, היא סוג של פורקן שרבים, ורבות, חוו, הן מתוך סקרנות והן בתקופות של משבר ובדידות. העיסוק בפורנו נחשב כבעיה או כהפרעה כשהצורך בו עולה לעתים תכופות מאד, הופך להרגל בלתי נשלט, ללא יכולת לדחות או להתאפק או כשהעיסוק מתקיים בסביבה לא מתאימה: במשרד בשעות העבודה, בנוכחות הילדים וכדומה; כשעם הזמן העניין בפורנו הולך ומתעצם, משפיע על מערכת היחסים עם פרטנרים למין ועולה הצורך להסתיר אותו.

יש הסבורים כי התמכרות לפורנוגרפיה היא למעשה רק סוג אחד מבין סוגי ההתמכרות למין, כמו  צריכת שירותי מין, אוננות, מציצנות, אקסהביציוניזם והתנהגויות סדיסטיות או מזוכיסטיות.

 

מה יכולים להיות הגורמים להתמכרות לסקס?

 

  • נטייה גנטית: נטייה להפרעות רגשיות כגון חרדה ודיכאון, הפרעות אישיות, קושי בשליטה בדחפים ועוד שעלולים לעורר צורך לעסוק בהתנהגות מינית מופרזת או מסוכנת
  • מצב הורמונלי: רמות גבוהות יותר של הורמוני מין כמו טסטוסטרון או אסטרוגן יכולות להשפיע על היצר המיני ולעורר צרכים מיניים מוגברים
  • השפעות סביבתיות: גורמים סביבתיים מוקדמים, כמו התעללות או חשיפה לתוכן מיני בגיל צעיר, יכולים לעורר חלק מהמאפיינים הבסיסיים המניעים התנהגות מינית. גם קשיים חברתיים, או בידוד חברתית, הבאים לידי ביטוי בקשרים חברתיים וזוגיים עלולה להיות הגורם לצרכים מיניים מוגברים
  • טראומה והפרעות נפשיות: כ-40% מהישראלים שלקו בפוסט טראומה (PTSD) במסגרת שירותם הצבאי חשופים להתמכרות לסקס. הנתונים מראים כי שיעור ההתמכרות לסקס בקרב הסובלים מהפרעה נפשית, כמו חרדה, דיכאון ועוד גדול בעשרות אחוזים לעומת שעורם באוכלוסייה הכללית

 

כיצד התמכרות לסקס יכולה לפגוע בבריאות?

 

על פי נתונים שהתפרסמו בארצות הברית (USDA), כ-38% מהגברים ו-45% מהנשים עם התמכרויות למין סובלים ממחלה כלשהי המועברת ביחסי מין (STD). כמו כן, כ-70% מהנשים דיווחו על הריון או הריונות לא רצויים.

דיווחים נוספים מתייחסים להתמכרות לסקס כגורם למשברים והיפגעות מבחינה חברתית, זוגית ומשפחתית, וכן כגורם לירידה בריכוז ובפריון העבודה וכגורם להפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון.

 

 

 

6.5%

הידעת?

 

6.5% מהישראלים סובלים מהתמכרות לפורנוגרפיה.

 

כ-20% מהסובלים מהתמכרות לסקס, סובלים גם מהתמכרות לקנביס.

ברוכים הבאים