באנגלית יש לקטמין שמות רבים, כגון ויטמין K, קיטקט, Special K ועוד.

קטמין הוא למעשה חומר הרדמה שמשמש ברפואה מאז שנות ה-70, בעיקר ברפואה הווטרינרית. קטמין הידרוכלוריד הוא תרכובת כימית הגורמת לחסימת קולטנים של המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטרים) גלוטמט ואספירט, שביטוייה הם תחושת ניתוק מן המציאות, לכן הוא מוגדר כתרופה דיסוציאטיבית. תחושת הניתוק מן המציאות המאפשרת, בין השאר, לא לחוש כאב וגירויים נוספים. כמו כן, קטמין מוגדר כתרופה הלוצינוגנית (הגורמת הזיות).

קטמין נמכר כאבקה לבנה וגבישית שאפשר להסניף, כטבליות או בנוזל, שיש לבלוע. צורת שימוש נוספת היא בעישון, בדרך כלל עם קנביס. ההשפעה של קטמין מהירה מאד ומתרחשת לאחר כ-30 שניות עד ל-20 דקות, תלוי בצורת השימוש. ההשפעה נמשכת 45-90 דקות.

קצת היסטוריה      

  קטמין סונטז לראשונה בשנת 1962, על ידי רוקח במעבדה של חברת תרופות אמריקנית, שחיפש תחליף לתרופת ההרדמה פנציקלידין (PCP) שהיתה בעלת תופעות לוואי רבות. הניסיונות השונים שנערכו באמצעות החומר החדש חשפו את התכונה המרכזית שבו – ניתוק (דיסוציאציה). קטמין נרשם כפטנט, ושימש כתרופת הרדמה בבני אדם, למשל תוך כדי טיפול רפואי שניתן בשטח לחיילים שנפצעו במהלך הקרבות במלחמת וייטנאם. בתחילת שנות ה-70 החומר נפוץ בארצות הברית ובאירופה, הן כחומר הרדמה והן כסם רחוב. פרסומם של שני ספרים המתארים התנסות והזיות פסיכדליות בשימוש בקטמין העלה את מידת הפופולריות של קטמין כסם מועדונים. בסוף שנות ה-80 נעשו ניסיונות להגדיר קטמין כסם מסוכן, אך רק ב-1999 החומר הוכנס לרשימת החומרים המסוכנים בפיקוח, על ידי מנהל אכיפת הסמים (DEA) בארצות הברית. במקביל החלו להגיע דיווחים על מקרי מוות כתוצאה של שימוש בקטמין בארצות הברית, שאירעו במהלך שנות ה-90.  

למה משתמשים בקטמין?

  כאמור, קטמין גורם לתחושה של ניתוק, ביחד עם השפעה פסיכדלית הכוללת הזיות. משתמשים מדווחים על הרגשת "היי", רגיעה, ציפה ו"יציאה מחוץ לגוף". נוסף על כך, במינונים מסוימים תחושת הניתוק יכולה לגרום למעין "שיתוק" זמני, לאבדן הכרה זמני ולפגיעה בזיכרון. במשך הזמן קטמין הפך לאחד מסמי האונס, כלומר לחומר שמשתמשים בו למטרות ניצול מיני, בגלל אותן תכונות שהוזכרו ומשום שהינו נטול צבע וריח.  

כיצד קטמין פוגע בבריאות

  קטמין, כאמור, הוא תרופת הרדמה. כל שימוש בחומר שלא למטרת הרדמה, על ידי רופא, נושא בחובו סיכונים. רמת הסיכון מושפעת גם מהמינון ביחס למשקל הגוף, מצב הבריאות, שימוש בתרופות אחרות ושימוש בסמים אחרים. בין השאר, צריכה של קטמין יכולה להתבטא בהזיות ובלבול, התקף חרדה ואלימות, להגביר את קצב הלב ולהעלות את טמפרטורת הגוף ואת לחץ הדם, לגרום להקאה, ראייה מטושטשת ולדיבור לא ברור. כמו כן, קטמין מפחית את הרגישות לכאב, מפריע לתנועה וגורם לשרירים נוקשים ולמעין שיתוק. בטווח ארוך, צריכה של קטמין יכולה לגרום לכאבי ראש ולכאבי בטן, תנודות במצב הרוח, עד כדי דיכאון וכן לתלות בחומר. תופעה נוספת היא תסמונת שלפוחית השתן, הנגרמת בשימוש במינונים גבוהים, חוזרים ונשנים, ומתבטאת בבריחת שתן, כיב בשלפוחית השתן וכאבים. צריכה של קטמין במינונים גבוהים או בשילוב עם תרופות או אלכוהול עלולה להיות קטלנית, לגרום לאבדן הכרה ואף למוות.  

האם קטמין ממכר?

  קיימים דיווחים על הסתגלות ותלות בקטמין, ועל תשוקה להשתמש בו שוב ושוב, בדומה לסמים ממכרים אחרים. כמו כן, קיימים דיווחים על תסמיני גמילה, הכוללים התקפי חרדה ודיכאון, בצריכה למשך פרקי זמן ארוכים ובשימוש חוזר.

ברוכים הבאים