נשמח לדירוג

חשיש, מריחואנה, גראס, וויד (weed), גנג'ה, כל אלה הם שמות לתוצרים המופקים מהפרחים והעלים המיובשים של צמח הקנביס.

קנביס מכיל מאות חומרים, שנחלקים ל-2 קבוצות עיקריות: טרפנים – שהם חומרי טעם וריח הקיימים בצמחים וקנבינואידים – אלה החומרים הפועלים על המערכת הקנבינואידית במח.

THC (השם המלא הוא דלתא 9-tetrahydrocannabinol) הוא אחד החומרים הקנבינואידים, שנחשב לחומר העיקרי בצמח שמשפיע על המח. THC הוא חומר משנה תודעה, ובמלים אחרות: פסיכואקטיבי. עם זאת, חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות נצבר מידע בנוגע לחשיבותם ולפעילותם של קנבינואידים נוספים. לרוב, השימוש בקנביס הוא בעישון, בסיגריה מגולגלת (ג'וינט), מקטרת או באנג אבל אפשר להשתמש בו גם באכילה, בשאיפה, בטיפות או באידוי.

עישון או שאיפה ואידוי הן צורות השימוש שהשפעתן היא המהירה ביותר. THC נישא בזרם הדם למוח במהירות גבוהה כך שההשפעה יכולה להתרחש בתוך שניות או דקות. כמות החומר בדם מגיעה לשיאה בדרך כלל תוך כ-30 דקות ומתפוגגת בהדרגה תוך כשעה עד 4 שעות. עם זאת, כאמור, ישנם בצמח הקנביס קנבינואידים רבים שלכל אחד משך פעילות ומטבוליזם שונה.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר המדינות המתירות את השימוש בקנביס באופן חוקי (ליגליזציה) בעוד מדינות אחרות מסתפקות בדה-קרמיניזציה של המשתמשים בו. כמו כן, בשנים האחרונות קנביס מוכר כחוקי לשימוש רפואי, בדרך כלל במרשם. קיימות גם שתי תרופות המכילות קנבינואידים, שאושרו על ידי ה-FDA. ההערכה היא כי המשך המחקר עשוי להוביל לתרופות נוספות.

קנאביס

קצת היסטוריה

 

העדויות הראשונות לגידול ולשימוש בקנביס נמצאו בסין והן בנות אלפי שנים. הסינים הכירו באפשרויות הרבות הגלומות בצמח והשתמשו בזרעים למאכל, הפיקו מסיבי הצמח בדים, ועשו בו גם שימוש רפואי. עדויות לשימוש רפואי ולשימוש דתי נמצאו גם בתרבות ההינדית ופרסית.

הצמח התאקלם בצפון אירופה בסביבות המאה ה-7 לפני הספירה ומשם התפשט לכלל היבשת  וכפי הנראה גם למזרח התיכון. עדויות לשימוש הרפואי שנעשה בקנביס ברומא מתוארכות למאה הראשונה לספירה והוא נזכר גם בתלמוד במאה השנייה לספירה. במאות ה-12 ואילך עישון חשיש הופך למנהג מקובל במזרח התיכון ובהמשך סוחרים מצרים מייבאים אותו לאפריקה. במאה ה-17 החשיש "חוזר" לאירופה דרך קונסטנטינופול, ביחד עם מנהגי שתיית אלכוהול ועישון אופיום. בהמשך, סוחרים פורטוגזים מייצאים אותו לדרום אמריקה, ואילו צרפת ובריטניה מגדלות אותו בקולוניות של צפון אמריקה.

בתחילת המאה ה-20 נפוץ גידול המפ לתעשיית הבדים והנייר בארצות הברית, אך בשנת 1937 נחקק בארצות הברית החוק האוסר על מכירה והפצה של מריחואנה ובהדרגה גם בשאר העולם המערבי. רק נובמבר 1996 קנביס מותר שוב לשימוש, כמוצר רפואי.

 

למה משתמשים בקנביס?

 

כאשר מעשנים קנביס, THC, כמו גם שאר החומרים הקנבינואידים, עובר במהירות מן הראות אל זרם הדם ומשם למח ולשאר תאי הגוף. מבחינה כימית, THC דומה לכימיקלים המיוצרים באופן טבעי על ידי הגוף, הנקראים אנדוקנבינואידים, אשר ממלאים תפקיד בהתפתחות המח ותפקודו. ההשפעה של הסם היא מידית – THC מתחבר לקולטנים ספציפיים בתאי עצב, ומשפיע על הנאה, זיכרון, חשיבה, ריכוז, תנועה, תיאום, תיאבון, כאב, תפיסת זמן ועוד.

ההשפעה יכולה להשתנות בהתאם למצב הרגשי וגופני של המשתמשים בו, למשל מצבי מתח וחרדה או רעב ושובע. בין השאר, עישון קנביס משרה תחושת רוגע ואופוריה, מגביר את הפעילות החושית השמיעתית, החזותית ושל טעמים וריחות, משנה את תחושת הזמן ועשוי לגרום להזיות.

כיצד קנביס פוגע בבריאות? 

 

צריכה של קנביס עלולה לגרום לנזקים בטווח הקצר והארוך. הנזקים קצרי הטווח כוללים בעיות בזיכרון, הפרעות שינה, הפרעה לקואורדינציה ולמיומנויות מוטוריות, כגון אלה שחיוניות לנהיגה, עלייה בקצב הלב, חרדה, פרנויה, פסיכוזה ועוד. על כן, בשימוש בקנביס למטרות רפואיות יש צורך לשקול את החסרונות הללו למול היתרונות.

שימוש ארוך טווח עלול לגרום להתמכרות, להפרעות למידה וזיכרון ארוכות טווח, התפרצות של הפרעות פסיכיאטריות, כגון סכיזופרניה, אצל בעלי נטייה גנטית להפרעה זו וכמובן, כל נזקי העישון המוכרים.

 

האם אפשר להתמכר לקנביס?

 

ההערכה המקובלת היא כי מבין מי שצורכים קנביס מתמכרים כ-9%, אך בשימוש יומיומי הסיכון להתמכרות עולה ל-50% כלומר, שהסיכון להתמכרות עולה עם תדירות השימוש.

נוסף על כך, ניתוח דגימות של קנביס שנתפסו על ידי רשויות אכיפת החוק בארצות הברית חושף, כי ריכוז ה-THC בקנביס עולה בהתמדה בעשורים האחרונים. ככל שריכוז ה-THC גדול יותר, נראה שהסיכון להתמכרות גבוה יותר, אם כי, כפי שנכתב לעיל, הגורם המשמעותי יותר להתמכרות הוא תדירות השימוש.

כמו כן, ידוע כי הפסקת צריכה של קנביס מעוררת תסמיני גמילה בדומה לאלה של גמילה מניקוטין: עצבנות, הפרעות שינה, חרדה, ירידה בתיאבון ועוד, מה שעלול לגרום חזרה לשימוש בסם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

50%

הידעת?

 

כ-9% מצרכני קנביס מתמכרים. 

 

בשימוש יומיומי הסיכון להתמכרות עולה ל-50%. 

ברוכים הבאים