מעשנים לבד – שימוש בקנביס בימים של סגר

ביום השלישי לסגר י' נשבר. בדרך כלל היה מעשן קצת גראס עם החבר'ה בסוף השבוע, כמעט אף פעם לא קנה בעצמו או החזיק יותר מפרח קטן בבית. אבל הימים הארוכים עם הילדים בבית, השעמום, החרדה מהעתיד הלא ברור… "מתי אם לא עכשיו?" הוא חשב, נכנס לטלגרם ואחרי כמה דקות כבר הזמין 10 גרם ירוק, "זה יספיק לי לפחות לחודש". באותו ערב, אחרי שהילדים היו במיטות, כל הכלים בכיור נשטפו והאשה הייתה מול עוד ידיעה מחרידה בחדשות, יצא למרפסת וגלגל לעצמו ג'וינט. אחר כך הזמין חבר לשיחת וידאו וקיימו "ישיבה" משותפת. החומר היה טוב, השיחה זרמה והיה נחמד לשכוח קצת מכל הצרות. כשחזר לסלון היה במצב רוח טוב, צפה יחד עם אשתו באיזו תכנית בטלוויזיה והלך לישון. למחרת – עוד יום, עוד נסיון כושל להתחבר לשיעור המקוון של הקטנה, עוד קצת "אני רעב" מהגדול, עוד הרבה "משעמם לי" משניהם… אבל בכל זאת היה משהו קצת שונה – בכל פעם שקצת התעצבן או נכנס לאי-שקט, חשב על הפרח שמחכה לו בסוף היום, ה"פרס" על כל הלחץ והשעמום. זה עזר – סיפק אפשרות לשאת את השגרה החדשה שנכפתה עליו ועל המשפחה. כשהילדים נכנסו למיטות כבר הרגיש קצת חוסר סבלנות, "יאללה, סיפור ושיירדמו כבר", שטף מהר את הכלים ויצא למרפסת. אפשר סוף סוף להירגע. וכך עוד יום ועוד יום, ובהדרגה נשאר קצת יותר זמן במרפסת, מגלגל גם ג'וינט שני ושלישי, "למה לא? מגיע לי קצת שקט בסוף היום". ובסוף השבוע כבר יצא לעשן בצהריים, למרות מבטים לא כל כך מרוצים מצד אשתו. החומר נגמר קצת יותר מהר מהצפוי, "אבל-", אמר לעצמו, "זאת התרופה שלי לעכשיו, וכשכל זה ייגמר – אני חוזר לעשן כמו פעם".

מי שהייתה קצת פחות מרוצה מהסידור החדש הייתה ת', אשתו של י'. גם היא תקועה בבית, עם הילדים, הדאגות והשעמום. וגם היא רוצה קצת להתנתק בסוף היום ולהרגע. לכן בהתחלה קיבלה את העישונים של י' בהבנה מחויכת. אבל עם הזמן החלה לחוש קצת עלבון, על כך שבעלה מעדיף לעשן לבד מאשר לבלות איתה את שעות הפנאי. היא לא רצתה להגיד כלום, הרגישה גם קצת אשמה – "אולי הוא בורח למרפסת כי כבר אין לו עצבים אלי?"

בשנים האחרונות השימוש בקנביס הפך להיות מאוד שכיח, והוא נתפס כנורמטיבי בחלקים רחבים של האוכלוסיה. עם זאת, כמו חומרים והתנהגויות רבות אחרות, גם כאן השימוש עלול להתפתח לכדי הפרעה בפני עצמה. מהם חלק מהסימנים שעשויים לאותת כי מערכת היחסים שלנו עם הגראס הופכת להיות בעייתית?

1. אובדן שליטה. למשל – אי-עמידה בהכרזות כגון "מחר אני לא מעשן בערב" או "השבוע אני לא מעשן לפני שאני מסיים את העבודה"

2. עיסוק רב במחשבות על שימוש בגראס, או עיסוק רב בחשש כי החומר ייגמר ובדרכים להשיג עוד חומר.

3.פגיעה חברתית ותעסוקתית – העישון בא על חשבון קשר עם בן או בת הזוג או פעילות עם הילדים, המעשן עשוי למצוא עצמו משתמש בקנביס        במקום למלא מחויבויות בבית או בעבודה או מוציא סכומי כסף גבוהים מהמתוכנן כדי לרכוש חומר. לעתים הסביבה הקרובה מתחילה להעיר בנוגע      לשימוש שנראה להם מוגזם והדבר עלול לעורר רגשות כגון בושה, אשמה וכעס.

4. צורך במינונים הולכים וגוברים כדי לחוש בהשפעת הקנביס ולעתים אף תסמיני גמילה כגון אי-שקט, עצבנות וקשיי שינה כאשר מפסיקים לעשן          למספר ימים.

קל לראות כיצד אי-הודאות והקשיים הרבים שמשבר הקורונה מציב בפנינו עשויים להוביל לכך ששימוש מתון בקנביס יהפוך לשימוש בעייתי. כאן באתר תוכלו למצוא המלצות למזעור נזקים, טיפים להתמודדות נפשית עם המצב, מידע נוסף על קנביס וכן קו חם לעזרה ולהתייעצויות בכל תחום הנוגע להתמכרויות.

ברוכים הבאים