סגר, בדידות והסיכון לפתח התמכרות

סנדרין ברנר-דז'יאן

מאז החל משבר הקורונה, אנו מרבים לשמוע על התסמינים הגופניים של הנגיף כמו חום, שיעול וקשיי נשימה, אך לא שומעים מספיק על אלה שעלולים לפקוד את הנפש: לחץ, חרדה או מתח.

הצורך של האדם להרחיק מעצמו את התחושות הקשות והבלתי נעימות שמתלוות לתסמינים נפשיים אלו, יחד עם מציאות בה נמנעת ממנו האפשרות לצאת מהמרחב הביתי, עלולים להביא לעלייה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים או בהתנהגויות מזיקות כדרך להתמודד עם המצוקה. שימוש הולך וגדל בחומרים והתנהגויות אלו, עלול להביא לפיתוח דפוסים התמכרותיים.

מציאות חיינו בימי הקורונה מתאפיינת בחוסר ודאות גדול, המהווה גורם מרכזי לחרדה. הדמיון עובד שעות נוספות ופותח צוהר לתסריטים מעוררי אימה. תסריטים אלו אינם מצליחים להביא לרגיעה אותנטית, מלבד יכולתם לתת לנו אשליה של שליטה על המצב. בדומה לאופן בו עובד הדמיון, גם השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים מבקש להביא להקלה מהתחושות הקשות שמתלוות לחרדה, אך כל שביכולתו לעשות זה להביא להפחתה בתסריטי האימה ולהשרות תחושת ביטחון מדומה.

אם בימים רגילים עודף זמן פנוי הפך לפריבילגיה, הרי שבימי הקורונה הוא עלול להפוך למטרד נפשי בכך שיגביר תחושות של בדידות, שעמום וריק. עם היעדר ההכרח לעמוד במסגרת של זמן או של מחויבויות למיניהן, מתגבר הפיתוי לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים, כמו אתרי פורנו או הימורים, להשגת אינטימיות או סיפוק מידי. באופן דומה, ילדים ובני נוער, יימצאו במסכים ובמשחקי מחשב פרטנרים מושלמים להפגת השעמום או הבדידות שנוצרו מהחופש המאולתר שהוצע להם. לכך מתלווה הסכנה שלא ישמרו עוד על עניין או חיבור יציב מספיק עם המציאות הסובבת אותם.

הסגר מביא עימו כפייה לקרבה ולשותפות שהאפשרויות לצאת להתאוורר מהן רק הולכות ומצטמצמות ככל שההנחיות מחמירות. היציאה לפעילויות כמו לימודים או עבודה היוו אתנחתות מהעומס המשפחתי. הסגר מעמיד את האדם אל מול בחירות חייו ואיכות הקשרים הבינאישיים שיצר לעצמו. באותה מידה שהסגר יכול להועיל ולחזק קשרים משפחתיים, הוא גם יכול להציף קשיים שעד כה נמנעה כל התמודדות ישירה עמם. כך או כך, משבר הקורונה מביא להעצמת מצבים קיימים, כך שאם המצב שקדם לו דרש טיפול, הסגר יגביר עוד יותר את הצורך במציאת מענה לדרישה זו.

ימי הקורונה שינו בבת אחת את השגרה של כולנו ויצרו מציאות חדשה שיש בה הרבה הזדמנויות להתבונן בעצמנו, בדפוסי חיינו ובאופן שאנחנו מתמודדים עם דפוסים אלו. ניתן לצמוח ולהתפתח במציאות הזו, אולם גם טמונה בה סכנה לפתח דפוס התמכרותי. חשוב שנהיה מודעים לקשיים ונהיה קשובים למתחולל אצלנו ואצל בני משפחותינו. במקרה של מצוקה או תחושה של אובדן שליטה הקשור בשימוש בחומרים ממכרים או בהתנהגויות ממכרות, ניתן לפנות לעזרה. רצוי כי יינתנו תשומת הלב הראויה והמענה הרצוי לכל משתניו של המצב הנפשי, כך שעם סיומו של המשבר תתאפשר חזרה לשגרה נינוחה ככל האפשר.

אנשים המתמודדים עם התמכרות ובני משפחותיהם מוזמנים לפנות לקו הסיוע של המרכז הישראלי להתמכרויות, הפועל בימים א'-ה', בין השעות 13:00-15:00 ומספרו: 054-8266569

אנשי מקצוע מוזמנים לפנות לקו סיוע של המרכז הישראלי להתמכרויות, המיועד למטפלים העובדים עם אנשים הסובלים מהתמכרות.

הקו פועל בימים א'-ה' בין השעות 14:00-16:00, ומספרו: 054-2012077

ברוכים הבאים