האם יש הבדל בין קנביס לקנביס רפואי?
למרות שלרוב מתייחסים לקנביס בשיח הרפואי בצימוד “קנביס רפואי”, הוא למעשה בדיוק אותו חומר כמו הקנביס ה”רגיל”. אך לעומת הקנביס שאיננו חוקי בישראל ונמכר ללא רישיון, קנביס רפואי עובר תהליכי פיקוח ויש בקרה מסוימת על איכותו, מחירו ועל חלק מהרכיבים הפעילים העיקריים שבו.
קבלת רישיון לטיפול בקנביס רפואי בישראל הוא תהליך קליני ובירוקרטי שעשוי לעתים לדרוש מהמטופלים זמן ומאמץ ניכרים, עובדה המביאה מטופלים רבים לידי תסכול וכעס כלפי המערכת ומחזקת את הדרישה מצד חלקם ללגליזציה מלאה. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בכמות המטופלים שקיבלו רישיון לשימוש בקנביס , כתוצאה מכך נפגוש בחדר הטיפול יותר ויותר מטופלים עם רישיון לקנביס רפואי ויתכן וניתקל גם ביותר מטופלים המבקשים את עזרתנו בקבלת רישיון שכזה. לכן, חשוב שנבין מהי המשמעות של טיפול באמצעות קנביס ומהי היעילות שלו עבור מצבים שונים. בנוסף, בדומה לתרופות מרשם אחרות, עלינו לדעת כיצד ניתן לזהות שימוש בעייתי והתמכרות גם עבור מטופלים שצורכים קנביס כתרופה באופן קבוע.
ההיסטוריה של הקנביס הרפואי
השימוש בקנביס למטרות רפואיות החל בסין כבר לפני 3,000 שנים. יחד עם תרופות אחרות, הקנביס נדד מערבה ליבשות ומדינות נוספות, ולמעשה היה רכיב שכיח למדי בתרופות רבות עד לתחילת המאה ה-20. במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20 הוצא בהדרגה הקנביס מחוץ לחוק בארה”ב ובמקביל הופסק השימוש בו למטרות רפואיות. מרבית מדינות העולם הלכו בעקבות ארה”ב וחוקקו חוקים להפללה במצבים של שימוש, החזקה וסחר בקנביס.
במהלך המאה ה-20, המחקר המדעי על קנביס החל להתפתח, ואיתו גם ההבנה בנוגע לתועלות הרפואיות שלו. בתחילת המאה ה-21 הרפואה המערבית “חזרה למקורות”, והלגיטימציה לחקור שימושים רפואיים של קנביס גברה בהדרגה. ניתן לראות כיצד ההיסטוריה של התפיסה החברתית והחוקית של צמח הקנביס משפיעה עד היום על השיח הציבורי המקוטב אודותיו : מתנגדי הקנביס מתארים אותו כסם מסוכן ללא תועלת רפואית, ואילו התומכים בשימוש בקנביס מתארים אותו כ”תרופת פלא” נטולת סיכונים שחשוב כי תהיה זמינה ונגישה הרבה יותר.
אז האם קנביס רפואי הוא אכן “תרופת פלא”?
לא ממש. בשנים האחרונות התרחב הידע המחקרי בנוגע ליעילות השימוש בקנביס למטרות רפואיות שונות. ההוכחות בנוגע ליעילות הקנביס ביחס לתרופות אחרות אינן מרשימות בדרך כלל, ולכן טיפול באמצעות קנביס שמור כיום רק למצבים בהם מוצו האפשרויות הטיפוליות המקובלות, להן יעילות ו/או בטיחות גבוהות יותר.
דבר זה מוביל לעתים לתסכול רב אצל מטופלים אשר החלו שימוש בקנביס ללא רישיון וחווים על בשרם הטבה בתסמיניהם, אך נדרשים ליטול מגוון תרופות בטרם יקבלו רישיון שיאפשר להם שימוש חוקי, עם שליטה בזן הקנביס הנצרך ובעלות פחותה.
קנביס וטיפול במחלות והפרעות שונות
בישראל יש, נכון לחורף 2021, כ-90 אלף מטופלי קנביס רפואי רשומים. מרביתם הם מטופלי כאב. תחום נוסף שמזוהה עם קנביס רפואי הוא הפרעת דחק פוסט טראומתי – PTSD. זוהי חלוקת הרישיונות לקנביס רפואי לפי מצב רפואי בישראל:
כאב כרוני הוא הסיבה העיקרית לקבלת קנביס רפואי בישראל. ההוכחות לגבי היעילות של קנביס רפואי מראות כי בסך הכל הטיפול יעיל, אך לא בכל המקרים. בטרשת נפוצה למשל, הטיפול באמצעות קנביס נחשב למועיל ומסייע לכאב הנובע ממתח שרירים מוגבר. כיום, מטופלים צריכים לקבל טיפול במרפאת כאב מוכרת לפחות שנה, ולמצות את כל אפשרויות הטיפול לפני קבלת רישיון לקנביס רפואי. הטיפול כולל מתן תרופות אופיאטיות, לפני המעבר לשימוש בקנביס רפואי. נמצא שמטופלי כאב לא מגיעים עם הקנביס לאותו שיפור משמעותי בכאב כמו עם תרופות אופיאטיות. אך מנגד, הקנביס לעתים קרובות מאפשר שיפור בתפקוד והפחתה בנזקים לעומת טיפול כרוני באופיאטים.
יעילות הטיפול באמצעות קנביס בהפרעה פוסט-טראומטית נבחנה במספר מחקרים, והתוצאות עד כה אינן מרשימות. אמנם יש מחקרים שהדגימו יעילות, אך אלו ברובם היו קטנים והשתמשו בשיטות מחקר לא אופטימליות. סקירות של מספר גדול של מחקרים לא הצביעו על השפעה משמעותית להטבה בתסמיני PTSD. הטיפול היעיל ביותר ל-PTSD היה ונותר טיפול פסיכותרפי ממוקד טראומה. כמו כן קיימת תמיכה מחקרית מבוססת ליעילות של מספר נוגדי דכאון בהקלה בתסמיני PTSD. מסיבה זו, הטיפול בקנביס רפואי להפרעה פוסט-טראומטית שמור רק למקרים בהם מוצו טיפולים פסיכותרפיים ותרופתיים מקובלים.
PTSD הינה הפרעה בה הסיכון להתפתחות הפרעת שימוש בחומרים גבוהה משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית. קיים חשש כי השימוש בקנביס יהווה למעשה אמצעי הימנעות, אשר מספק הקלה מיידית בתסמינים, אך בטווח הארוך יפגע בתהליך הטיפול וההחלמה מהפרעה זו. היתרון הבולט ביותר של קנביס רפואי בטיפול ב-PTSD הינו יכולתו לסייע לשינה ולהפחית סיוטים, זאת ללא השפעה שלילית משמעותית על הערנות ביום למחרת. שימוש מושכל בקנביס רפואי ב-PTSD יהיה כזה המאפשר שיפור בתסמינים מסוימים כגון קשיי השינה, אך ללא מעבר לשימוש המשרת את הצרכים ההימנעותיים אשר עלולים לפגוע בתהליך הטיפולי.
התמכרות ושימוש מזיק בקנביס רפואי
ככלל, קיים קושי לאבחן התמכרות או שימוש בעייתי בקנביס בקרב מטופלי קנביס רפואי. הקריטריונים המקובלים המשמשים לאבחון יהיו חיוביים בקרב אחוז גבוה של מטופלים מעצם העובדה שהקנביס נצרך באופן קבוע, וטרם הוגדרו קריטריונים ייעודיים למטופלים המקבלים קנביס בהתוויה רפואית.
איך ניתן בכל זאת לזהות שימוש שעלול להיות בעייתי בקנביס רפואי?
בדומה לתרופות אחרות עם פוטנציאל להתפתחות התמכרות – שימוש מעבר למינון הרשום או לצרכים שונים מההתוויה לשמה נרשמה התרופה, עשוי להצביע על התפתחות שימוש בעייתי.
משתנה נוסף אשר עשוי לסייע בזיהוי התמכרות הינו המצב התפקודי בתחומי החיים השונים – אם המטופל או הקרובים לו מתארים ירידה בתפקוד חברתי, משפחתי, אקדמי או תעסוקתי, ייתכן והדבר הינו תולדה של הפרעת שימוש.
ככלל, הגם שמטופלים רבים יבקשו להפחית סימפטומים של ההפרעה ממנה הם סובלים באמצעות קנביס, חשוב לבחון את יעילות השימוש בקנביס רפואי גם באמצעות הערכת התפקוד, לדוגמא בחיק המשפחה, בעבודה, וכו’.
בנוסף לזיהוי ואבחון של שימוש בעייתי בקנביס רפואי, חשוב לבחון התנהגות מסוכנת תחת השימוש, בדגש על נהיגה. החוק דורש הפוגה בת 6 שעות לפחות בין שימוש לנהיגה. אין כיום אפשרות מעשית לאכוף דרישה זו, אך חשוב להדריך מטופלים לגבי הסיכון שבנהיגה תחת השפעה. מטופלים רבים חשים בטוחים לנהוג תחת השפעה לאחר שהסתגלו לשימוש בקנביס, אך מחקרים רבים מדגימים כי גם בקרב משתמשים קבועים, חלה ירידה ביכולות הנהיגה תחת השפעת קנביס.
לסיכום, קנביס יכול לשמש כטיפול רפואי למגוון מצבים. למרות דיווחי משתמשים רבים, הבסיס המחקרי ליעילות ובטיחות הקנביס עדיין חלקי ביותר, ובמצבים רפואיים רבים לגביהם נטען כי הקנביס מסייע, המחקר לא הראה יעילות דומה. עם זאת, קנביס עשוי להיות יעיל עבור אנשים מסוימים, ולסייע בתסמינים שונים עבור מטופלי כאב ו-PTSD, לעתים תוך פחות סיכון ונזק מתרופות אחרות המשמשות באופן שגרתי ברפואה. גם מטופלים המקבלים קנביס ברישיון עלולים לפתח התמכרות, וחשוב לנטר את דפוסי השימוש ואת מצבו הרפואי והתפקודי של המטופל באופן רציף על מנת לזהות סיבוך אפשרי זה.