גישת מזעור הנזקים (Harm Reduction) – עקרונות מרכזיים

גישת מזעור הנזקים היא גישה מבוססת ראיות, המאגדת יחדיו מספר עקרונות ואסטרטגיות פרקטיות, שמטרתן להפחית את ההשלכות השליליות והנזקים הנלווים לשימוש בחומרים ממכרים, או התנהגויות ממכרות.

גישה זו יוצאת מנקודת הנחה שצריכה של חומרים ממכרים הייתה מאז ומתמיד חלק מהעולם בו אנו חיים, וכך גם התנהגויות ממכרות, כמו הימורים ומין.

ברור כיום כי גישת “המלחמה בסמים” נכשלה, וכי היא לא הובילה לצמצום השימוש ונזקיו, או להפחתת שיעור ההתמכרויות. למעשה, למרות השקעה כלכלית עצומה שהושקעה במלחמה בסמים, נראה כי שיעור הסובלים מהתמכרות נמצא בעלייה מתמדת.

שימוש בחומרים ממכרים הוא תופעה אנושית, חובקת עולם וחוצה מעמדות ומגזרים. לכן, גישת מזעור הנזקים מכירה בכך שלא ניתן למנוע לחלוטין שימוש בחומרים ממכרים או התנהגויות ממכרות. עם זאת, על מנת לשמור על הרווחה ואיכות החיים של הפרט והקהילה, חשוב ואפשר להכיר במחירים ובנזקים של השימוש, ולנסות לצמצם אותם ככל שניתן.

כאמור, גישת מזעור נזקים כוללת רעיונות מעשיים שמטרתם צמצום ההשלכות השליליות הקשורות בצריכה של חומרים ממכרים או התנהגויות ממכרות. זאת, תוך התייחסות מכבדת לצרכיהם וזכויותיהם של מי שצורכים אותם. אלו הם עקרונותיה המרכזיים:

 

הכרה בכך שצריכה של חומרים ממכרים והתנהגויות ממכרות, חוקיים או שאינם חוקיים, היא חלק מהעולם בו אנו חיים. זאת מבלי להתעלם מן הפגיעה הקשה והסכנה הכרוכה בהתמכרויות, ומן הצורך לנסות לצמצם את השפעותיו המזיקות של השימוש.

הבנה כי שימוש בחומרים ממכרים, ובפרט אלה שאינם חוקיים, הוא תופעה מורכבת הכוללת רצף של התנהגויות, קלות כחמורות.

למשל, שימוש בקנביס או שתיית אלכוהול בתדירות מסוימת ובתנאים מסוימים, יכולים להסב הנאה ולהוות חלק מפעילות חברתית רצויה, מבלי לגבות מחירים משמעותיים מהפרט או הסביבה. לצד זאת במינונים אחרים או בתנאים שונים של צריכה, שימוש בקנביס או אלכוהול יכול להיות בעל השלכות שליליות משמעותיות. דוגמה אחרת היא שימוש במשככי כאבים אופיאטיים שמצד אחד נמצאים בשימוש שגרתי במסגרת רפואית, ומצד שני יכולים להוביל להתמכרות קשה הגובה מחירים גבוהים ומלווה בסכנה אמיתית לחיים של הצורכים אותם.

 

הכרה בכך שחלק מצורות השימוש הן ללא ספק בטוחות יותר ומזיקות פחות מאחרות. כדי לצמצם את הנזקים הנלווים לשימוש בחומרים ממכרים, יש צורך בהנגשת אינפורמציה וחינוך לגבי ההשלכות של השימוש, לצד גישה שמעודדת אופני צריכה בטוחים ככל שניתן כאשר יש שימוש.

הצלחותיהן של התערבויות ושל קביעת מדיניות בנושא התמכרויות צריכות להיבחן על פי איכות חיי הפרט והקהילה, לאו דווקא על פי היכולת למנוע צריכה של חומרים ממכרים.

כך למשל חדרי הזרקה בטוחים נחשבים להתערבות מוצלחת למרות שהם לא מונעים צריכה של סמים, מכיוון שהם הובילו להפחתה בשיעור מקרי המוות כתוצאה ממנות יתר, לירידה בפשיעה ולעלייה בביטחון של המשתמשים.

 

קיים צורך אמיתי למתן שירותים, ללא שיפוטיות או כפייה, לצרכני חומרים ממכרים ולקהילות בהן הם חברים, על מנת לסייע להם בהפחתת הנזק הנלווה לצריכה או להתנהגויות ממכרות.

יש להתייחס ולהתחשב בצרכיהם של צרכני חומרים ממכרים, בהווה או בעבר, ביצירת תכניות ומדיניות שנועדו לשרת אותם.

מומלץ לשתף את צרכני החומרים הממכרים או התנהגויות ממכרות כסוכני שינוי באמצעות שיתוף מידע, העצמה ותמיכה ובכך גם להפחית מן הנזקים הנגרמים כתוצאה מההתמכרות.

הכרה בכך שלעוני, גזענות, בידוד חברתי, אפליה על רקע מגדרי ולסוגים אחרים של חוסר שיוויון, יש השפעה על הפגיעות של אנשים לפתח התמכרות, ועל היכולת שלהם להתמודד עם ההתמכרות אם וכאשר היא מתפתחת.

גישה זו אינה מתעלמת או מפחיתה בחשיבותם של הסיכונים והנזקים הנגרמים משימוש בחומרים ממכרים, ובוודאי אינה מעודדת שימוש כזה.

הינזרות מלאה אינה תנאי לקבלה לטיפול על פי הגישה, ואינה תמיד היעד המיידי לעבודה. על אף שהינזרות מלאה היא תמיד מטרה רצויה, היעדים הטיפוליים נקבעים באופן פרגמטי תוך כדי שיתוף פעולה עם המטופל ועל פי עקרון מנחה של צמצום הסבל והנזק הנלווה בחייו של האדם ובסביבתו.

מדוע הגישה למזעור נזקים חשובה וכיצד היא תורמת ליחיד ולקהילה:

 

גישת מזעור הנזקים התפתחה בתגובה לחשש מפני התפשטות HIV בקרב צרכני סמים בהזרקה. פרויקטים של חלוקת מזרקים סטריליים לצרכני סמים החלו להתגבש מתוך הבנה ששימוש במחטים משומשות ומזוהמות תורם להתפשטות הנגיף; שאמנם בכך לא ניתן למנוע את תופעת הזרקת הסמים, אך בהחלט ניתן לצמצם את התפשטות הנגיף, כלומר למזער חלק מן הנזקים הנלווים להתמכרות.

 

כיום קיימים טיפולים יעילים רבים, שמטרתם למזער את הנזקים הכרוכים בשימוש בחומרים ממכרים, כגון: צמצום השימוש בחומר או ההתנהגות הממכרת, צמצום מצבי סיכון בהם אדם נתון תחת השפעת החומר, ועוד. כמו כן, גוברת ההכרה בחשיבות השמירה על בריאותם של הסובלים מהתמכרות, לעתים כיעד דחוף יותר ובעל חשיבות גבוהה יותר מניסיון הגמילה עצמו.

 

מדובר בגישה אידאולוגית, מעשית, בטוחה ואף חסכונית. נוסף על כך, לגישת מזעור הנזקים יש השפעה רבה על בריאות הפרט והקהילה. גישה זו מדגישה את החשיבות של שמירה על האוטונומיה של המטופל. בפועל, שמירה על האוטונומיה מתבטאת בשיתוף פעולה עם האדם המתמודד עם ההתמכרות דרך מתן מידע, העצמה, וקביעת יעדים בתהליך משותף במטרה להפחית נזקים. היא נעשית מתוך כבוד וחמלה כלפי אלו הסובלים מהתמכרות, ובפרט מתוך רצון להימנע ככל הניתן משיפוטיות, תוך התעלמות וביטול סטיגמות, ביטויי רחוב וטרמינולוגיה המנציחים סטריאוטיפים ויוצרים מחסומים.

 

גישת מזעור הנזקים דוגלת בהומניזם, שמירה על זכויות אדם, ובפרט על הזכות ליהנות משירותי בריאות ברמה גבוהה, שירותים חברתיים ופיתוחים מדעיים, כמו גם על הזכות לחופש, ומניעת מצבים משפילים, אכזריים ובלתי אנושיים. על כן, גישת מזעור נזקים תומכת בהחלת תקנות וחוקים המצמצמים הפללה של משתמשי חומרים ממכרים בלתי חוקיים, וכיבוד זכויות אדם בסיסיות, לכל אדם.

 

תפיסה זו מתורגמת בפועל לתהליך משותף של קביעת יעדים המתאימים לצרכים ולרצון של האדם המתמודד עם ההתמכרות. למשל, ההתערבות יכולה לכלול הפחתת שימוש, חינוך לאופני צריכה בטוחים, פרויקטים להחלפת מזרקים, שימוש בתחליפי סם, ועוד.

 

קיים ספקטרום רחב של התערבויות העונות להגדרה של מזעור נזקים. למשל קביעת יעדים עם המטופל לגבי צמצום השימוש, או הימנעות משימוש במצבים מסוכנים, בניגוד להתעקשות על הינזרות מוחלטת כיעד אפשרי יחיד. לדוגמה, בעבודה עם אדם המתמודד עם התמכרות לאלכוהול, יעד ראשוני לעבודה יכול להיות הימנעות משתיה במקביל לנהיגה או בעת שהות עם ילדיו. דוגמה להתערבות אחרת היא מעבר לשימוש בתחליפי סם כגון סבוקסון, או שימוש בקנביס כקו ראשון לטיפול בכאב ממושך מבלי לעבור קודם דרך משככי כאבים אופיאטיים, המסוכנים יותר לשימוש.  

 

דוגמאות נוספות מעבודה מול אוכלוסיות קצה, הן פרויקטים להחלפת מזרקים או חדרי הזרקה סטריליים. הניסיון מראה כי פרוייקטים להחלפת מזרקים מסייעים בצמצום הידבקויות בנגיף הצהבת או HIV. כמו כן חדרי הזרקה סטריליים, שכבר נמצאים בשימוש במדינות מסוימות, מאפשרים לאנשים לצרוך חומרים בסביבה בטוחה מבלי לחשוש לשלומם הפיסי ולרכושם. למרות החששות שפרויקטים אלה יתנו לגיטימציה לצריכת סמים בהזרקה, כפי שצוין קודם לכן, הנתונים מראים שבאיזורים בהם הוקמו פרויקטים כגון אלה, חלה ירידה בפשיעה, בהידבקות במחלות זיהומיות, בפגיעות מיניות ועוד, בעוד שצריכת הסמים לא עלתה כלל. 

 

חשוב לציין שהינזרות מוחלטת תמיד תהיה המטרה אליה כדאי לחתור. אך כפי שצוין לעיל, המטפל לעולם לא יכפה על המטופל מטרה זו אלא יתנהל בשיתוף פעולה מלא איתו, וישקול קודם כל את טובת המטופל מתוך עקרון מנחה של צמצום הסבל והנזק הנלווה בחייו של האדם ובסביבתו. 

 

כמו כן, חשוב לזכור שנזקי השימוש בחומרים ממכרים גדולים בהרבה בגילאים הצעירים. על כן חשוב להשקיע מאמצים רבים במניעת השימוש בקרב ילדים ובני נוער, ומחובתנו להשקיע משאבים בחינוך, הסברה ותוכניות מניעה, במטרה להפחית סיכון ולשמור על אוכלוסיה זו. כיוון שלמרות כל מאמצי המניעה, המציאות מלמדת כי בני נוער משתמשים בחומרים והתנהגויות ממכרות, ישנה חשיבות גדולה לעבודה בגישת מזעור הנזקים גם בקרב אוכלוסייה זו.

 

לסיכום, מזעור נזקים היא גישה מצילת חיים, חסכונית ולא שיפוטית, שמטרתה צמצום השימוש והנזקים הנלווים לו, והגברת תחושת הרווחה של הקהילה והפרט. זאת בניגוד לגינוי ורדיפת האנשים שמתמשים בחומרים או התעלמות מהשימוש והדרתם.

פנייה למרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות

אנא מלאו את הפרטים הבאים ואנו נשוב אליכם במהירות האפשרית
*אין למלא פרטים של אדם אחר ללא הסכמתו וידיעתו 
לתשומת ליבכם – זמן ההמתנה לכניסה לטיפול במרפאה הוא למעלה מ-6 חודשים

פרטים אישיים
גורם מבטח:
במידה והטופס מוגש עבור אדם אחר:

התחברות לאתר

דילוג לתוכן