פיתוח תוכנית שינוי הלכה למעשה

קראו על בשלות לשינוי והמעבר לבניית תכנית שינוי

כשאנו מטפלים באדם העובר תהליך של שינוי, חשוב שנבין באיזה שלב הוא נמצא על פני מעגל השינוי ומתי יש בשלות לעבור לבניית תכנית שינוי. הדבר חשוב מאד מאחר ולא פעם, שינויים לא מצליחים כי המטפל מתקדם מהר מדי לפתרון כשהמטופל עוד לא בשל אליו, וכתוצאה מכך עולה התנגדות או נשירה מהטיפול. אם כן, כיצד נדע מתי הזמן המתאים ומתי המטופל בשל לשינוי?

 

סימנים לזיהוי בשלות לשינוי

 

  1. השינוי עולה ביוזמת המטופל- המטופל מבקש לעשות שינוי בפועל בחייו (למשל: לנסות שבוע בלי שתייה/ להירשם לקבוצת טיפול/ להפסיק לכמה ימים/ שואל על טיפול תרופתי וכו’).

 

  1. המטופל מביע פחות התנגדות ויותר נינוחות.

 

  1. בחדר הטיפולים מתקיימים פחות דיונים על הבעיה ויותר דיונים על הפתרון (“אבל איך אני עושה את זה?”, “מה עומד לרשותי?”, “מתי?”).

 

  1. שפת השינוי מתגברת- המטופל מדבר יותר ויותר על כך שהוא באמת רוצה את השינוי, שהגיע הזמן, מדבר על האופן בו חייו יראו אחרי השינוי וכו’.

 

  1. התנסות בפעולות שינוי בין המפגשים- המטופל מתנסה בשינויים בין מפגש למפגש, כמו לזרוק את קופסת הסיגריות לאשפה, למחוק את מספר הטלפון של הדילר וכו’.

 

 

 

ישנם 2 מכשולים במעבר לשלב הבא, מהם צריך להיזהר:

 

  1. הערכה נמוכה/ גבוהה מדי של האמביוולנטיות- בכדי שנתקדם לשינוי בפועל, רצוי שהאמביוולנטיות תהיה יחסית פתורה. אם נעריך בצורה לא נכונה את האמביוולנטיות, אנחנו עלולים להתקדם מוקדם מדי ואז להיתקל בהתנגדות. לחילופין, נוכל לחשוב שהמטופל עוד מאד אמביוולנטי כשבפועל הוא בשל לשינוי, ואז אנחנו מעכבים אותו. 
  2. הנחיית יתר/ הנחייה מועטה מדי- לפעמים אנחנו עלולים להיות דירקטיביים ואקטיביים מדי בניסיון להתקדם, בזמן שהמטופל עוד צריך לחקור את הדברים וזקוק לנו יותר קשובים. לחילופין, לעיתים אנחנו עלולים להיות פחות מדיי מובילים כשהמטופל צריך אותנו כאלה.

 

סיכום ומעבר לבניית תכנית השינוי

 

לפני שבונים תכנית שינוי רצוי להתחיל בסיכום ובו להתייחס לכל הסיבות לשינוי.

למשל: “אתה כבר תקופה ארוכה מתלבט ולא בטוח אם זה הזמן, אבל החלטת שזה מספיק חשוב בשביל לבוא לטיפול. אתה מתאר שאתה מרגיש קשיי נשימה לעיתים, שהסיגריות הפכו יקרות מדי עבורך, ושאתה מרגיש שהעישון פוגע במערכות היחסים עם הקרובים אליך”.

לאחר שסיכמנו ותיארנו את כלל הסיבות לשינוי, נוכל לשאול את המטופל “אז איך תרצה שנתקדם מכאן”?. בכך, אנחנו מעודדים את המטופל לחשוב על פתרונות בעצמו, פתרונות שקרוב לוודאי יהיו מוצלחים ומותאמים יותר מאלו שיש לנו להציע.

כעת נוכל לגבש יחד עם המטופל את תכנית השינוי. בניית התכנית היא בהובלה המקצועית של המטפל, אבל המטופל הוא זה שיצטרך לבחור בפתרונות, בשלבים ובאמצעים המתאימים ביותר עבורו.

 

גיבוש תכנית השינוי בהתאם לגישה המוטיבציונית

 

  1. הצבת מטרות

“מה אתה רוצה לעשות? מה הצעד הבא שאתה מתכוון לעשות?”

  1. הצגת תפריט אפשרויות פעולה ובחירה

“נשמע שהעלית מספר רעיונות…”, “אילו מבין אלה תרצה לנסות?”, “אם זה בסדר מבחינתך, אני רוצה לשתף אותך בדברים שעזרו לאחרים”.

  1. חיזוק המחויבות כלפי התכנית

“לאן תרצה להמשיך מכאן?”, “מה תעשה בימים או בשבועות הבאים כדי שזה יקרה?”

  1. בירור מכשולים אפשריים ומקורות תמיכה

“מה הדברים שעשויים להקשות עליך?”, “מה יכול לתמוך?”, “מי האנשים שיכולים לסייע?”.

  1. סיכום וסגירה

“אז קבענו ש…”.

סרגל המסוגלות יכול לסייע בשלב זה. “מ 1-10 עד כמה אתה מרגיש מסוגל לעמוד בתוכנית שקבענו?”

 

*בניית תכנית השינוי בגישה המוטיבציונית היא בהתאם ל-5 השלבים האלו. ניתן בשלב זה גם לעבור לשיטת הטיפול של המטפל (למשל CBT). ולהמשיך מכאן בהתאם לשיטה זו. יחד עם זאת, כדאי יהיה לשמור על עבודה על פי רוח הגישה המוטיבציונית.

 

  • הטמעת הגישה המוטיבציונית בעבודת השטח

צפו בראיון מומחים בנושא הטמעת הגישה המוטיבציונית בשטח

https://youtu.be/vi8T1hH_3Y8

 

  • רשימת קריאה מומלצת

רשימת מקורות וספרים מומלצים בנושא הגישה המוטיבציונית

קובץ: רשימת קריאה מומלצת

 

מסגרות טיפול

מסגרות טיפול בהתמכרויות בישראל

קובץ: מסגרות טיפול רצף טיפולי (1)

פנייה למרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות

אנא מלאו את הפרטים הבאים ואנו נשוב אליכם במהירות האפשרית
*אין למלא פרטים של אדם אחר ללא הסכמתו וידיעתו 
לתשומת ליבכם – זמן ההמתנה לכניסה לטיפול במרפאה הוא למעלה מ-6 חודשים

פרטים אישיים
גורם מבטח:
במידה והטופס מוגש עבור אדם אחר:

התחברות לאתר

דילוג לתוכן