02 הצמח – הרכב וצורות שימוש

קראו ולמדו על צמח הקנביס

מה הקשר בין טיפול באנשים הצורכים קנביס לבין תכונות הצמח?

כשמדברים על שימוש בקנביס, הבנה של השפעות הצמח, מאפייניו וסוגיו השונים הם חלק בלתי נפרד מהנושא. גם עבור צרכני הקנביס, הכרה של צורות השימוש והזנים השונים הם חלק מהשיח. עבורנו, זהו כלי נוסף ומשמעותי להבנת דפוס הצריכה והשימוש של המטופלים, דרך לדעת מהי ההשפעה האפשרית של הקנביס על המטופל וללמוד כיצד לדבר על קנביס עם המטופל בקליניקה.

איך משתמשים בצמח, ומה בעצם מעשנים?

אמנם מבחינה סמלית, צריכת הקנביס מזוהה דווקא עם צורת העלים שלו, אך למעשה במרבית המקרים צורכים את הפרחים המיובשים של צמח הקנביס. הפרחים המיובשים מגיעים מהצמחים הנקביים, כיוון שבהם יש ריכוז חומרים פעילים גבוה בהרבה, ואליהם מתכוונים לרוב כאשר מדברים על “גראס”. לחילופין, ניתן לצרוך “חשיש”, שמיוצר מהשרף של תפרחת הצבע.  

את הקנביס ניתן לעשן, לאדות, לספוג, לאכול ואף לשתות. איך זה קורה?

בעישון, אפשר להשתמש בתפרחת המיובשת, לערבב אותה עם טבק ולעשן אותה בג’וינט או בשאיפה מבאנג. התערובת של הטבק עם הקנביס נקראת “קססה”. מדוע מערבבים עם טבק? ראשית, כך יותר קל לעשן את החומר, הוא פחות צורב בדרכי הנשימה והג’וינט נשרף בצורה יותר אחידה. בנוסף, מחקרים מראים כי ערבוב הקנביס עם טבק מוביל למיצוי יותר טוב של החומרים הפעילים בקנביס, כך שניתן להפחית מעט בכמות הקנביס הנצרכת ולהגיע לאותה ההשפעה.

כאמור, דרך נוספת בה הקנביס נצרך היא בצורת חשיש, המיוצר מהשרף של תפרחת הצמח וצבעו חום. בהודו נפוץ השימוש בג’ראס שמופק באופן דומה, אך צבעו שחור והוא עם מרקם חלק יותר מהחשיש שנוטה להתפורר. את החשיש והג’ראס מפוררים בדרך כלל בתערובת טבק ומעשנים בג’וינט או בבאנג, ובהודו צורכים את הג’ראס בעזרת מקטרת חימר המכונה “צ’ילום”. הרכב החומרים הפעילים בחשיש משתנה בהתאם לתפרחת ממנה הופק, אך משתמשים רבים מתארים כי לעומת התפרחת הרגילה, החשיש נוטה להיות יותר מרדים ומרגיע.

באידוי, ניתן לעשן את התפרחת במכשיר Vaporizer המחמם את התפרחת. החימום מביא למיצוי החומרים הפעילים מבלי לשרוף את התפרחת. צורה זו של שימוש דורשת יותר קנביס על מנת להגיע למיצוי של כמות דומה של חומר פעיל לעומת שריפה. היתרון העיקרי בצורת שימוש זו הוא הפחתה בצריבה בדרכי הנשימה ובנזק הריאתי הנובע מעישון. בנוסף, העדר השימוש בטבק מאפשר שימוש בקנביס מבלי לפתח תלות בניקוטין. יתרון נוסף באידוי הוא שניתן להשתמש במכשיר האידוי יותר בחופשיות בגלל שהמכשיר אינו מוציא עשן או ריח של עישון.

בשמן – ניתן לצרוך תמציות קנביס מומסות בשמן המכיל ריכוז גבוה של חומרי הצמח הפעילים. את השמן ניתן לשים מתחת ללשון למשך מספר דקות וכך לספוג אותו ישירות אל כלי הדם, כאשר שאר השמן נבלע ונספג באופן איטי יותר דרך מערכת העיכול. בצורת צריכה זו לא מעורב עישון כלל, כך שאין נזק ריאתי. יתרון נוסף בשימוש בשמן הוא שהספיגה מתרחשת בשני אופנים ומספקת הן השפעה מהירה יחסית (אם כי איטית יותר לעומת ספיגה ריאתית), והן השפעה מתונה ארוכת טווח בשל הספיגה במערכת העיכול.

באכילה ובשתייה, ניתן לבשל את התפרחת יחד עם מזון שומני כגון חמאה או שמן בישול, שכן החומר הפעיל בקנביס הוא מסיס שומן. כך, אפשר להכין עם הקנביס מזון כמו הבראוניז והעוגיות המפורסמים, ולצרוך את הקנביס דרך מערכת העיכול. בשתייה הדבר נפוץ בעיקר בהודו עם משקה הבאנג לאסי, בו הקנביס מעורבב במשקה יוגורט. חשוב לדעת כי בשימוש בקנביס באכילה ובשתייה ההשפעה מורגשת לאחר זמן רב יחסית. מצב זה מוביל לכך שצרכנים לא מנוסים נוטים לצרוך כמות גדולה מתוך מחשבה כי החומר אינו משפיע, ועלולים לחוות השפעה של מינון יתר למשך שעות ארוכות. בנוסף, חלק מהחומרים הפעילים בקנביס עוברים שינוי בכבד והופכים לחומרים פעילים שונים, כך שמשתמש עשוי לחוות השפעות שונות מההשפעות אליהן התרגל בצריכה בעישון.

ממה מורכב הצמח?

מה ההבדל בין תפרחת הקנביס לפריחה של כל צמח אחר? או ליתר דיוק, מה יש בצמח הקנביס שמביא להשפעות פסיכו-אקטיביות?

בצמח הקנביס זוהו שתי משפחות כימיות עיקריות של חומרים:

הטרפנים –יש כ-500 מולקולות שונות של טרפנים בצמח הקנביס. עיקר ההשפעה של הטרפנים היא במתן צבע, ריח וטעם לקנביס, אך יש לחלקם השפעות על קולטנים מוחיים שונים והשילוב שלהם עם הקנבינואידים עשוי להביא לשינוי בהשפעה הפסיכו-אקטיבית של הצמח.

הקנבינואידים – אשר פועלים על המערכת האנדו-קנבינואידית במוח. האנדו-קנבינואידים הם חומרים הקיימים באופן טבעי בגוף, משמשים כמוליכים עצביים במוח ובעלי תפקיד במערכת החיסון. המערכת האנדו-קנבינואידית היא בעלת תפקידים מרובים הנסובים סביב שמירה על איזון וויסות הפעילות העצבית.

בצמח הקנביס יש קנבינואידים רבים, וכיום ידועים לנו על כ-144 קנבינואידים הקיימים בצמח. שני קנבינואידים הנמצאים בריכוז גבוה יחסית בצמח הקנביס והינם בעלי תפקיד מרכזי בהשפעות הקנביס הם טטרהידרוקנבינול (Tetrahydrocannabinol, ובקיצור THC) וקנבידיול (Cannabidiol, ובקיצור CBD).

 ה-THC הוא המתווך העיקר של ההשפעות הפסיכו-אקטיביות המוכרות של הקנביס. ה-CBD אינו מפעיל באופן ישיר את הקולטנים הקנבינואידים, אלא מווסת את פעולתם ומשפיע על אנזימים שונים להם תפקיד בייצור ופירוק אנדוקנבינואידים. כיום, אנו יודעים שיש לו תפקיד במיתון השפעות שליליות מסוימות של ה-THC, כגון חרדה ותסמינים פסיכוטיים. מחקרים הראו כי ככל שיחס ה-THC/CBD גבוה יותר, כך עולה הסיכון לפתח מצבים פסיכוטיים בעקבות השימוש בקנביס. CBD גם הראה יעילות כנוגד חרדה ומסייע באופן חלקי לטיפול בכאב.

קנביס – אלף גוונים של ירוק

כמה זנים של עגבניות יש בעולם? בהתחשב בכך שמדובר באחד הירקות הנצרכים ביותר בעולם והקלים יותר לגידול, לא נופתע לגלות כי יש כמה עשרות זנים שונים. אבל אולי כן נופתע לגלות, כי יש בערך פי מאה יותר זנים של קנביס בעולם.

לצמח הקנביס שני מינים עיקריים, הנקראים סאטיבה ואינדיקה.

קנביס סאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC, ונחשב לחומר יותר “ממסטל” ומעורר. משמעות המילה סאטיבה היא “מתורבת”, כיוון שהשתמשו במין זה לייצור בדים (Hemp).

קנביס אינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD, ונחשב לחומר יותר מרגיע ומרדים. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו בהודו (India).

ישנם כיום אלפי זנים שונים של קנביס, הבנויים מהרכבים שונים של סאטיבה ואינדיקה ומכילים אחוזים שונים של THC, CBD וקנבינואידים אחרים. לכל זן יש שם, ובמקומות בהם השימוש בקנביס מוסדר, כמו אצל ספקי קנביס רפואי או במדינות בהן יש לגליזציה, ישנו מידע על אחוזי החומרים הפעילים בצמח. לעתים מסומנים זנים מסוימים כיעילים יותר לטיפול בתסמינים מסוימים, אך מרבית המידע לגבי היעילות הספציפית של הזנים השונים לתסמינים שונים אינו מבוסס דיו.

ניתן לפתח זנים חדשים, לגדל אותם ולהשביח אותם, כך שיתקבל בסוף צמח עם השפעות ואחוזי החומר הפעיל המבוקשים. קיימות טכנולוגיות גידול קנביס שונות שרק מתפתחות עם הזמן, כמו גידול הידרופוני, אך זה עדיין איננו מדע מדויק. בזני קנביס רבים אין וודאות מוחלטת לגבי אחוזי החומרים הפעילים, לעומת תרופות המופקות במפעל תחת תנאי ייצור קפדניים.

על אף היכולת ליצור זנים ו”לשחק” עם הרכבי ה-THC וה-CBD בזן הצמח, קנביס נחשב לחומר יחסית בטוח מבחינת התערבות בחומר. לעומת חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים, את הקנביס קשה יותר לדלל או לערבב עם חומר אחר כאשר הוא מגיע בתצורת התפרחת. אמנם, בדומה לגידולים חקלאיים אחרים, ישנו חשש שהצמח “מרוסס” בחומרי הדברה מסוכנים, אך במרבית המקרים אין תימוכין לכך שהתערבות שכזו אכן בוצעה. עם זאת, ההשפעה של קנביס יכולה להשתנות משמעותית בין הזנים השונים, וליצור למשתמש חוויות שונות שבתורן משפיעות על המוטיבציה שלו להמשיך לעשן.

לסיכום, ישנם אלפי זנים שונים של קנביס המכילים הרכבים שונים של קנבינואידים. כל זן מכיל כמות שונה של חומרים פעילים, ולכן משפיע בצורה שונה על המשתמש. בנוסף, אופן הצריכה של הקנביס יכול להוביל גם הוא להשפעות שונות, וכל אלה משפיעים על החוויה הכוללת של השימוש בקנביס.

פנייה למרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות

אנא מלאו את הפרטים הבאים ואנו נשוב אליכם במהירות האפשרית
*אין למלא פרטים של אדם אחר ללא הסכמתו וידיעתו 
לתשומת ליבכם – זמן ההמתנה לכניסה לטיפול במרפאה הוא למעלה מ-6 חודשים

פרטים אישיים
גורם מבטח:
במידה והטופס מוגש עבור אדם אחר:

התחברות לאתר

דילוג לתוכן