קצת היסטוריה
הסם LSD נוצר לראשונה בשנת 1938 על ידי הכימאי השוויצרי – ד”ר אלברט הופמן. הסם נוצר במסגרת מחקר שעסק במציאת תרופה להמרצה של מערכת הדם והנשימה. ד”ר הופמן סנתז את החומר מאלקלואיד שזוקק מפטרייה בשם ארגנוט. ממנו זיהה ובודד מולקולה של חומצה ליסרגית דיאתילאמידית (LSD). ד”ר הופמן תיאר את ההתנסות שלו עצמו בחומר. כ”זרם בלתי פוסק של תמונות פנטסטיות, צורות מדהימות, משחק צבעים אינטנסיבי וקליידוסקופי”
בתחילת שנות ה-50 בוצעו ופורסמו מחקרים רבים על LSD. בין השאר כדי להבין את התועלת שניתן להפיק מהחומר, למשל נגד דיכאון ואלכוהוליזם.
בשנת 1953 נפתחה בבריטניה המרפאה הפסיכיאטרית הראשונה שהשתמשה ב LSD כחלק מהתהליך הטיפולי. בשנות ה50-60 בארצות הברית LSD היה בשימוש בקרב הוגי דעות ואמנים רבים. בסוף שנות ה-60 הוכרז כחומר לא-חוקי בקליפורניה, וכעבור שנתיים בארה”ב כולה. למרות האיסור, השימוש בחומר התרחב. בשנת 1970 הוערך כי מיליוני אמריקנים התנסו בו. בשנת 2000 התגלתה מעבדה לייצור LSD בקנזס, ארצות הברית, ומנהל הרשות לאכיפת סמים (DEA) הכריז כי מדובר בתפיסה הגדולה ביותר של הסם. בהמשך נטען כי התפיסה הזו הובילה לירידה של כ-95% בצריכת הסם.
למה משתמשים בסמי הזיה?
לאורך ההיסטוריה, צמחים בעלי השפעות הזייתיות וגורמות לניתוק שימשו לטקסים דתיים ומיסטיים. על פי סקרים, עשרות מיליוני אמריקנים הודו עד היום כי השתמשו במהלך חייהם בסם הזיות כלשהו.
מרביתם השתמשו ב LSD מתוך סקרנות, חיפוש אחר חוויה רוחנית, כחלק מאופנה או כדי להפחית סטרס.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים על הפוטנציאל הטיפולי של חומרי הזיה במספר הפרעות פסיכיאטריות, לדוגמה:
- קטמין לטיפול בדיכאון חריף
- איוואסקה לטיפול בהתמכרויות
חשוב להדגיש כי יש צורך במחקרים רבים נוספים להבנת הפוטנציאל הטיפולי ואופני השימוש המיטביים, ונטילה עצמאית שלו יכולה להיות מסוכנת מאוד לבריאות הנפש והגוף.
כיצד LSD משפיע על הגוף?
סמי הזיה גורמים לשינוי בתפיסת המציאות בגלל ההפרעה למעבר הסרוטונין. הסרוטונין שמשפיע בין השאר על מצב הרוח, ההכרה והתפיסה, וכן על ויסות תגובות של לחץ. באופן ספציפי, התגובה ל-LSD יכולה לכלול
- חוויות פסיכדליות
- מיסטיות
- מעוררות
אבל גם חוויות קשות של
- חרדה
- ייאוש
- פסיכוזה
- שינויים רגשיים קיצוניים ומהירים
- אבדן שליטה
- תחושת מוות
תגובות נוספות לסם הן עלייה של לחץ הדם, קצב הלב וטמפרטורת הגוף, סחרחורת, חוסר יכולת להירדם, אובדן תיאבון, יובש בפה, הזעה, רעד ועוד.
האם אפשר להתמכר לLSD?
בטווח הארוך, צרכני .L.S.D עלולים לפתח סבילות גבוהה להשפעת הסם, כך ששימוש חוזר דורש מינונים גדולים יותר כדי לחוות חוויות והשפעות דומות. תופעה נוספת היא “פלאשבק” של הזיות שמתרחשות באופן ספונטני, שלא בזמן שימוש בסם. הפלאשבק עשויעלול לכלול מראות וחזיונות, אך גם עלולים לעורר פסיכוזה, התקפי חרדה ופרנויה ועוד.
