LSD

קצת היסטוריה

הסם .L.S.D נוצר לראשונה בשנת 1938 על ידי כימאי שוויצרי, ד"ר אלברט הופמן, במסגרת מחקר שעסק במציאת תרופה להמרצה של מערכת הדם והנשימה. ד"ר הופמן סינטז (הכין בתהליך כימי) את החומר מאלקלואיד שזוקק מפטרייה בשם ארגנוט, ממנו זיהה ובודד מולקולה של חומצה ליסרגית דיאתילאמידית (L.S.D). ד"ר הופמן תיאר את ההתנסות שלו עצמו בחומר כ"זרם בלתי פוסק של תמונות פנטסטיות, צורות מדהימות, משחק צבעים אינטנסיבי וקליידוסקופי".

בתחילת שנות ה-50 בוצעו ופורסמו מחקרים רבים על .L.S.D, בין השאר כדי להבין את התועלת שניתן להפיק מהחומר, למשל נגד דיכאון ואלכוהוליזם. בשנת 1953 נפתחה המרפאה הפסיכיאטרית הראשונה, בבריטניה שהשתמשה בL.S.D כחלק מהתהליך הטיפולי. בשנות ה50-60 בארצות הברית .L.S.D היה בשימוש בקרב הוגי דעות ואמנים רבים, עד שהוכרז כחומר לא-חוקי בקליפורניה, וכעבור שנתיים בארה"ב כולה. למרות האיסור השימוש בחומר התרחב, ובשנת 1970 הוערך כי מיליוני אמריקנים התנסו בו. בשנת 2000 התגלתה מעבדה לייצור .L.S.D בקנזס, ארצות הברית, ומנהל הרשות לאכיפת סמים (DEA) הכריז כי מדובר בתפיסה הגדולה ביותר של הסם. בהמשך נטען כי התפיסה הזו הובילה לירידה של כ-95% בצריכת הסם.

למה משתמשים בסמי הזיה?

לאורך ההיסטוריה, צמחים בעלי השפעות הלוצינוגניות (הזייתיות) ודיסוציאטיביות (גורמות לניתוק) שימשו לטקסים דתיים ומיסטיים. על פי סקרים, עשרות מיליוני אמריקנים הודו עד היום כי השתמשו במהלך חייהם בסם הלוצינגני כלשהו, מרביתם ב-.L.S.D- מתוך סקרנות, חיפוש אחר חוויה רוחנית, כחלק מאופנה או כדי להפחית סטרס.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים על הפוטנציאל הטיפולי של חומרים הלוצינוגנים במספר הפרעות פסיכיאטריות, לדוגמה, שימוש בקטמין (חומר הרדמה מקבוצת ההלוצינוגנים) לטיפול בדיכאון חריף, שימוש באיוואסקה (צמח מאזור האמזונס) לטיפול בהתמכרויות ועוד. חשוב להדגיש כי יש צורך במחקרים רבים נוספים להבנת הפוטנציאל הטיפולי ואופני השימוש המיטביים, ונטילה עצמאית שלו יכולה להיות מסוכנת מאוד לבריאות הנפש והגוף.

כיצד LSD משפיע על הגוף?

הלוצינוגנים גורמים לשינוי בתפיסת המציאות בגלל ההפרעה למעבר הסרוטונין, שמשפיע בין השאר על מצב הרוח, ההכרה והתפיסה, וכן על ויסות תגובות של לחץ. באופן ספציפי, התגובה ל-.L.S.D, ה"טריפ", יכול לכלול חוויות פסיכדליות, מיסטיות ומעוררות, אבל גם חוויות קשות של חרדה, ייאוש, פסיכוזה, שינויים רגשיים קיצוניים ומהירים, אבדן שליטה ותחושת מוות. תגובות נוספות לסם הן עלייה של לחץ הדם, קצב הלב וטמפרטורת הגוף, סחרחורת, חוסר יכולת להירדם, אובדן תיאבון, יובש בפה, הזעה, רעד ועוד.

האם אפשר להתמכר לLSD?

בטווח הארוך, צרכני .L.S.D עלולים לפתח סבילות גבוהה להשפעת הסם, כך ששימוש חוזר דורש מינונים גדולים יותר כדי לחוות חוויות והשפעות דומות. תופעה נוספת היא "פלאשבק" של הזיות שמתרחשות באופן ספונטני, שלא בזמן שימוש בסם. הפלאשבק עשויעלול לכלול מראות וחזיונות, אך גם עלולים לעורר פסיכוזה, התקפי חרדה ופרנויה ועוד.

אם לתחושתך את.ה או מישהו מקרובייך מתמודד עם התמכרות, אנו ממליצים לפנות לטיפול שיעזור לך להחזיר את השליטה והנחת לחיים באחד הקישורים הבאים:

על המאמר
שתפו ועזרו לנו להגיע לעוד אנשים(:

תוכן עניינים

יש לכם שאלות נוספות? השאירו פרטים ונחזור אליכם!
מרכז המידע
אולי יעניין אתכם לקרוא על...

פנייה למרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות

אנא מלאו את הפרטים הבאים ואנו נשוב אליכם במהירות האפשרית
*אין למלא פרטים של אדם אחר ללא הסכמתו וידיעתו 
לתשומת ליבכם – זמן ההמתנה לכניסה לטיפול במרפאה הוא למעלה מ-6 חודשים

פרטים אישיים
גורם מבטח:
במידה והטופס מוגש עבור אדם אחר: